Rif Eruvin 24 רי״ף עירובין כ״ד

דכל מאן דחזי ליה דמטלטל אי ידע דיחיד הוא הא ידע דכל יחיד שרי ליה לטלטולי ואי לא ידע אמר בדעתיה לא מטלטל אלא משום דעירבו בהדי הדדי א"ה נכרי נמי נימא אי ידע דיחיד הוא הא ידע דכל יחיד שרי לטלטולי ואי לא ידע אמר בדעתיה האי דמטלטל משום דאגד מיניה הוא סתם נכרי אם איתא דאגר מיפעא פעי וכיון דלא פעי אמרי מטלטל במקום נכרי הוא ולפיכך אסור:

סליקו להו הדר

(דף עו.) חלון שבין שתי חצרות ד' על ד' בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מד' על ארבע או למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ' תנו רבנן כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד ואם חלון עגול הוא צריך שיהא בהיקפו שיבסר נכי חומשא דקיימא לן כל שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח הלכך בעינן למהוי ביה היקף דהאי חלון (דף עו:) שיבסר נכי חומשא כי היכי דלהוי ביה רוחב ה' טפחים וג' חומשי טפח דכי בצרת מיניה שמונה חומשין דאינון תרי חומשי דארבע' טפחים כדקי"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה הוי רוחב חלון בריבוע ארבע' על ארבע' לא פחות ולא יותר:

פחות מארבעה על ארבעה וכו': אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מעשרה נמי אם רצו מערבין א' מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי וכן הלכה בעא מיניה רבא מרב חסדא לול הפתוח מן הבית לעלייה צריך סולם להתירו או לא כי אמרי' ביתא כמלי דמי הני מילי מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא אמר ליה לא צריך סבור מיניה סולם קבוע הוא דלא צריך אבל סולם עראי צריך אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אחד סולם קבוע וא' סולם עראי אינו צריך:

מתני' כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין א' מפני שהוא כפתח יתר מכאן מערבין א' ואין

מערבין שנים:

גמ' אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו ולא יזיז בו אפילו כמלוא נימא (דף עז.) ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין והא תנן היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין עולין אין מעלין לא הכי קאמר יש בו ארבעה עולין אין מעלין לא אין בו ארבעה אפילו מעלין ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו והאי דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אוקימנא בפרק כל גגות (דף צב.) למטה בבתים אבל לחצר מורידין דקי"ל כר"ש דאמר גגות וחצרות רשות אחת הן ודאמרינן הכא ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפרק כיצד משתתפין (דף פז:) ברשויות דאורייתא כגון רשות היחיד ורשות הרבים אבל רשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצרות שגבוה י' ואינו רחב ד' מותר לכתף ולהחליף וכן הלכה

אמר רבה בר רב הונא א"ר נחמן כותל שבין שתי חצרות [שצדו אח'] גבוה י' טפחים וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ מאי טעמא משום דהוה ליה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכל לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת:

אמר רב שיזבי אמר רב נחמן חריץ שבין שתי חצרות עמוק י' טפחים ורחב ארבע וצדו אח' שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה ליה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקושי ונותנין אותו לזה שתשמישו בנחת:

מתני' (דף עח:) חריץ שבין ב' חצרות עמוק י' ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד ואפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין ב' נתן עליו נסר רחב ד' טפחים רצו מערבין אחד פחות מד' מערבין ב' ואין מערבין א' וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין ^*כ"ה ברא"ש ובס"י הגירסא שנים ואם רצו מערבין אחד וכ"ה בגמ' וכ"נ דברי הרר"י [וכ"ה ברמב"ם טור שו"ע וכן גרס הב"ח]א' ואין מערבין שנים פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין א':

גמ' אמר רבא ל"ש