Rif Eruvin 3 רי״ף עירובין ג׳

צריכין ליגע או אין צריכין ליגע פי' אלו הקני' שבמזוזות המבוי אם היו גבוהין עשרה טפחים ולא הגיעו לקורה של מעלה מהו רב נחמן אמר אין צריכין ליגע ורב ששת אמר צריכין ליגע והלכתא כרב נחמן דתניא כותיה מאי היא דתניא כיפה רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין בשיש ברגליה עשרה שחייבת אלמא כיון שיש ברגליה עשרה אע"פ שאין הקירוי שבשמי הכיפה מגיע לרגליה פתח הוי וחייב במזוזה הכא נמי כיון שיש בקנים עשרה אע"פ שאינן מגיעין לקורה פיתחא הוי:

מתני' הכשר מבוי בש"א לחי וקורה וב"ה אומרים או לחי או קורה ר"א אומר לחיים משום ^*גי' ד"ת ר' ישמעאל וכ"ה בס"יר"ש אמר תלמיד אחד לפני ר"ע לא נחלקו ב"ש וב"ה על המבוי שהוא פחות מד' אמות שניתר בלחי או בקורה על מה נחלקו על שהוא מד' אמות ועד י' שבית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרים או לחי או קורה אמר ר"ע על זה ועל זה נחלקו:

גמ' כמאן לא כחנניה ולא כת"ק אמר רב יהודה הכי קאמר הכשר מבוי סתום כיצד ב"ש אומרים לחי וקורה וכו' ופלוגתא דחנניה ותנא קמא במבוי מפולש היא.

אמר רבי אסי א"ר יוחנן חצר צריכה שני פסין משתי רוחות כל פס במשהו ואם מרוח אחת צריך שיהא הפס ד' טפחים:

ת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בד"א שפרצתה ביתר מעשר אבל עשר א"צ כלום ממלא הוא דלא ממלאינן הא טלטולי מטלטלינן והלא נפרצה החצר למקום האסור לה (דף יב:) הכא במאי עסקינן דאית ליה גידודי שהם כמו פסין ואותן הפסין הם מב' רוחות ולמעלה מן המים מכשירות לטלטל בחצר אבל מחיצה צריכה תוך המים להכשיר ולהוציא ולמלאות המים מתוכו:

אמר רב יהודה אמר רב מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בלחי משהו אמר רב חייא בר אשי אמר רב מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בקורה טפח א"ר זירא כמה מכוונן שמעתתא דסבי כיון דארכו כרחבו הוה ליה חצר וחצר אינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד':

א"ר נחמן נקטינן איזהו מבוי שניתר בלחי

וקורה כל שארכו יתר על רחבו ובתים וחצרות פתוחות לתוכו ואי זו היא חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה אלא בפס ד' כל שאין ארכה יתר על רחבה אבל ארכה יתר על רחבה ואפי' משהו הויא לה כמבוי ומבוי בלחי וקורה סגי:

מתני' (דף יג:) הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לרחבו רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח ר' יהודה אומר רחבה אע"פ שאינה בריאה היתה של קש ושל קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהיקפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח:

גמ' (דף יד.) אמר רבה בר רב הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אין צריכין שיהו בריאין כדי לקבל קורה ואריח ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח:

ת"ר קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת לכותל אחר וכן שתי קורות אחת יוצאה בכותל זה ואחת יוצאה בכותל זה ואין מגיעין זו לזו פחות מג' אין צריך להביא קורה אחרת ג' צריך להביא קורה אחרת רשב"ג אומר פחות מד' א"צ להביא קורה אחרת ד' צריך להביא קורה אחרת וכן שתי קורות המתאימות לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח ומקבלות אריח לרחבו טפח א"צ להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלות אריח לארכו שלשה א"צ להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת:

היתה אחת למטה ואחת למעלה רבי יוסי ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה ותחתונה למטה מעשרה:

רבי יהודה אומר רחבה אע"פ שאינה בריאה: וליתא לדר' יהודה דבעינן רחבה ובריאה וכן הא דא"ר יוסי ברבי יהודה רואין את העליונה כאלו היא למטה ליתא:

היתה של קש או של קנים רבי יהודה היא ולית הלכתא כותיה :

אמר ר' זירא היא בתוך מבוי ועקמימותה חוץ למבוי היא בתוך עשרים ועקמימותה למעלה מעשרים היא למעלה