Commentaries
Rif Eruvin 30 רי״ף עירובין ל׳
Reading: Quotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in Hebrew and EnglishQuotes in EnglishQuotes in English
כל גגות העיר רשות אחת הן ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו ר"ש אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:
גמ' (דף צ:) אר"י כשתמצי לומר לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן וחצרות רשות לעצמן וקרפיפות רשות לעצמן (דף צא.) לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת לדברי רבי שמעון כולן רשות אחת הן אמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בין עירבו בין לא עירבו וכן אמר רבי יוחנן בין עירבו ובין לא עירבו וקיימא לן כשמואל ור' יוחנן (דף צ.) ספינה רב אמר מטלטלין בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות רב אמר בכולה מטלטלין דהא איכא מחיצות ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות בלבד (דף צ:) מחיצות להבריח מים הן עשויות אמר ליה רב חייא בר יוסף הלכתא כותיך או הלכתא כרב אמר ליה הלכתא כרב:
מתני' (דף צב.) גג גדול הסמוך לקטן
הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה:
גמ' (דף צג:) דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין וכן הלכתא בעי רב אושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו א"ר חנניה ת"ש חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה אמר רבה אימור מבעו"י נפרצה א"ל אביי לא לימא מר אימור אלא ודאי מבעו"י נפרצה דהא מר הוא דאמר בעאי מיניה מרב הונא ובעאי מיניה מרב חסדא עירב דרך פתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו *צ"ל ואמרו וכ"ה בגמרא וברא"ש [וכ"ה הב"ח]ואמרת לי שבת כיון דהותרה מקצתה הותרה כולה איתמר כותל שבין שתי חצרות שנפל רב אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות ושמואל אמר (דף צד.) זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה:
שמואל ורב הוו יתבי בההיא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל נגידו לי גלימא אהדרינהו רב לאפיה אמר שמואל אי קפיד אבא ליקטרוה ביה המייניה היכי עביד שמואל הכי והא הוא דאמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה שמואל דעבד לצניעותא בעלמא הוא דעבד ורב אי סבירא ליה דאסור לימא אסור אתריה דשמואל הוה אי הכי מ"ט אהדרינהו רב לאפיה כי היכי דלא לימרו ליה הדר ביה משמעתיה והלכתא כשמואל דהא קי"ל דיורין הבאין בשבת לא אסרי הואיל והותרה מקצתה הותרה כולה:
מתני' חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מרה"י לתוכה או מתוכה לרה"י חייב דברי רבי אליעזר וחכ"א המכניס מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה פטור שהיא ככרמלית: