Rif Eruvin 31 רי״ף עירובין ל״א

גמ' אסיקנא דבצידי רה"ר קא מיפלגי רבי אליעזר סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו ורבנן סברי צידי רה"ר לאו כרשות הרבים דמו:

מתני' חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת:

גמ' במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דשרי דאמרינן פיתחא הוא מב' רוחותיו נמי לימא פיתחא הוא ואלא ביתר מעשר אי הכי אפי' מרוח אחת נמי אמר רב לעולם בעשר (דף צד:) וכגון שנפרץ בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

וכן בית שנפרץ: מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם ^*ברא"ש ליתא(אמרי בי רב משמיה דרב בית שנפרץ בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו) אוקמה רב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם:

איתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ואע"ג דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם והלכתא כוותיה:

(דף צה.) רבי יוסי אומר אם מותרין וכו':

איבעיא להו רבי יוסי לאיסור או להיתר אמר רב לאיסור וכן אמר רבי יוחנן לאיסור תניא נמי הכי רבי יוסי אומר הואיל ואסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת איתמר רבי חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יוסי וכן הלכתא:

מתני' הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי מפולש וחכמים אוסרין:

סליקו להו כל גגות

המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים בד"א בישנות

אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כרוכות מחשיך עליהן ומביאן (דף צה:) ובסכנה מכסן והולך לו ר"ש אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו הן מאה:

גמ' בחדשות מ"ט לא משום דחיישינן דילמא קמיע נינהו אבל ישנות כיון דמקושרות נינהו לא טרח איניש כולי האי בקמיע (דף צז.) ותאני (אבא) אבוה דשמואל בר רב יצחק אלו ישנו' כל שיש בהן רצועו' ומקושרות חדשות כל שיש בהן רצועות ואין מקושרות:

מצאן צבותין או כרוכות: אמר רב יהודה אמר רב הן הן צבותין הן הן כרוכות.

צבותין זוגי זוגי כרוכות דכריכי טובא:

מחשיך עליהן ומביאן: אמאי ניעיילינהו זוג זוג אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מיני' דאבא כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה מכניסן זוג זוג ואם לאו מחשיך עליהן ומביאן:

ובסכנה מכסן והולך לו: אוקימנא בסכנת עכו"ם כגון בשעת הגזירה אבל בסכנת ליסטין מוליכן כולן כא' פחות פחות מד' אמות:

גרסי' ביו"ט בפרק ראשון (דף טו.) היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו החמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו ואי איכא בית הסמוך לחומה דאי מניחן בה מינטרן מניחן בבית הסמוך לחומה :

מתני' (דף צה:) רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו