Rif Eruvin 33 רי״ף עירובין ל״ג

גמ' קולט אין מצרף לא. פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו מן המזחילה לא מ"ט אמר רב נחמן במזחילה ^*בגמ' ובס"י וברא"ש אינו והוא לשון הרב אלפסי ז"ל ועי' מגיד משנה פרק ט"ו מה' שבת הלכה ג'(של י"ג טפחים) פחות מג' סמוך לגג עסקינן דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי תניא נמי הכי עומד אדם ברה"י ומגביה ידו למעלה מי' פחות מג' סמוך לגג וקולט אבל לא יצרף ותניא אידך לא יעמוד אדם ברה"י ויגביה ידו למעלה מי' טפחים פחות מג' סמוך לגג ומצרף אבל קולט הוא ושותה אבל מן הצינור קולט הוא מ"מ ושותה:

תנא ואם יש בצינור ד' על ד' אסור מפני שמוציא מרשות לרשות:

מתני' בור ברה"ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גבה ממלאין ממנה בשבת וכן אשפה ברה"ר גבוהה עשרה טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת:

גמ' פירוש כגון דחולייתה גבוה י' טפחים דקי"ל דאין רה"ר עולה למעלה מי' טפחי' אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלאין ממנה מחלון שעל גבה:

וכן באשפה אוקימנא באשפה של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה ליפנות לא חיישינן דילמא מפני לה והויא לה רה"ר:

מתני' אילן המיסך לארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו ואם שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן:

גמ' אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של אילן ואוקמה רב אחא בר יעקב בפרק הישן דעביד להו בהוצא ודפנא כי היכי דלא ליזול וליתי ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה אמר ר"ה בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו יותר מבית סאתים (דף ק.) משום דהויא דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה אלא בבית סאתים שהוא ע' אמה ושיריים:

ואם שרשיו גבוהין מן הארץ וכו'. מפני שאסור להשתמש באילן בשבת אבל אם אינן גבוהין שלשה טפחים הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:

איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה בתוך שלשה רבה אמר מותרין דכל פחות משלשה לארעא ארעא הוא רב ששת אמר אסורין כיון דמכח איסורא קא אתו אסורין והלכתא כרבה דהא רב יוסף שרא ליה לאביי כותיה דרבה:

תנו רבנן שרשי אילן הגבוהין מן הארץ שלשה טפחים אם יש חלל תחתיהן ג'

ואע"פ שצדו אחד שוה לארץ ה"ז לא ישב עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נסמכים באילן ולא יעלה עליהן מבעוד יום לישב שם כל היום כולו אחד האילן ואחד בהמה אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד אפילו הן ק' אמה:

תאני חדא עלה אסור לירד ותניא אידך מותר לירד לא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשכה ואי בעית אימא הא והא משחשכה ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד:

אמר רבה בר רב הונא אמר רב (דף ק:) אסור לאדם שיהלך ע"ג עשבים בשבת שנא' (משלי י״ט:ב׳) ואץ ברגלים חוטא תאני חדא מותר להלך על גבי עשבים בשבת ותניא אידך אסור לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ואי בעית אימא הא והא בימות הגשמים ולא קשיא הא דסיים מסאני והא דלא סיים מסאני דסיים מסאני מותר דלא סיים מסאני אסור:

והשתא דקי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר אפילו כולהו שריין אמר מרי ^*בגמ' הגי' רמי בר חמא אמר רב אסי ובד"ס הגי' רמי בר אבאבר אבא אמר רב אשי אסור לאדם לכוף את אשתו לדבר מצוה שנא' ואץ ברגלים חוטא:

אמר רבי יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאין מהוגנין אמר רב איקא בר חנינא מאי קראה גם בלא דעת נפש לא טוב תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה איני והאמר רבא הרוצה שיהיו לו בנים זכרים יבעול וישנה לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת.

גרסי' בפרק כל היד (דף יז.) אמר רב חסדא אסור לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך מאי תלמודא אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו אמר רב הונא ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום אמר רבא אם היה בית אפל מותר אמר רבא ואיתימא רב פפא ותלמיד חכם מאפיל בכסותו ומשמש:

מתני' (דף קא.) הדלת שבמוקצה וחדקין שבפרצה והמחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ:

גמ' הדלת פירוש דלת שבמקום מוקצה כגון דגבוה מכרמלית דנעשה מוקצה ממנה והוא כגון דיר וסהר דעשה לו דלת:

וחדקין שבפרצה: הם הקוצין שבהן סותמין את הפרצה שלא יכנס בה גנב או חיה רעה:

ומחצלאות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ:

ורמינהו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב אמר אביי בשיש להן ציר רבא אמר כשהיה להן ציר פי' כדכתיב (משלי כ״ו:י״ד) הדלת תסוב על צירה

תנו רבנן סוכי קוצים וחבילי קוצים שהתקינן לפרצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביו"ט

תאני ר' חייא דלת האלמנה שאינה נגררת אין נועלין בה בשבת היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא ואיכא דאמרי דלית לה כישאמא פירוש חד שיפא לוח אחד ודקדוק המלה שבבא מלשון (הושע ח׳:ו׳) כי שבבים יהיה עגל שומרון ושקעו בי"ת אחד בחברתה ואמרו שיבא ועוד החליפו בי"ת בפ"א ^*גי' הרא"ש ואומריןוגרסינן שיפא כדגש ופירוש כישאמא ויש שגורסין גישתמא היא האסקופה התחתונה שאין לה כן אלא מורידין אותה על גבי הארץ וכשפותחין שומטין אותה ועוקרין אותה ואין נועלין אותה בשבת: