Rif Rosh Hashanah 3 רי״ף ראש השנה ג׳

אחר לשון בני אדם:

מתני' (דף טז.) בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר (תהילים ל״ג:ט״ו) היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:

גמ' תנא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונת לשעבר לאחר הפסח נידונת להבא אדם שאירע בו אונס או קרי קודם יום הכפורים נידון לשעבר לאחר יום הביפורים נידון להבא אמר רבא ש"מ תרי דיני מתדנא.

תנא דבי רבי ישמעאל בד' פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן ובחג נידונין על המים ואדם נידון בר"ה וגזר דינו של אדם נחתם ביוה"כ

תניא ר' יהודה אומר משום ר"ע מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב"ה הקריבו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב"ה הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות שבאילן ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג מפני שהחג זמן גשמי שנה הוא אמר הקב"ה נסבו מים לפני בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ואמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר

אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני אמר רבי יצחק למה תוקעין ומריעין בר"ה כשהן יושבין (דף טז:) ותוקעין ומריעין כשהן עומדים כדי לערבב את השטן

ואמר ר' יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחלתה מריעין לה בסופה מאי טעמא דלא איערבב שטן וא"ר יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה שנאמר (בראשית כ״א:י״ז) כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם ואמר רבי יצחק שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו דאמר רבי חנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנאמ' (בראשית יז) ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב (בראשית כ״ג:ב׳) ויבא אברהם ולספוד וגו' וא"ר יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם ואלו הן צדקה צעקה שנוי השם ושנוי מעשה ויש אומר אף שנוי מקום.

וא"ר יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר (מלכים ב ד׳:כ״ג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים של צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים ושל רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה ושל בינונים תלוים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבין למיתה:

תנן התם בקדושין (קידושין דף לט:) כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין את ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין את ימיו ואינו נוחל את הארץ וקא פריש רב יהודה הכי קאמר כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו וכו'.

(קידושין דף מ.) תנו רבנן לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה שנאמר (קהלת ט׳:י״ח) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא א' שחטא זה איבד ממנו טובה הרבה

ר"א בר"ש אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו לפיכך צריך אדם שיראה עצמו כאלו כל העולם תלוי עליו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה שנא' וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא יחיד שחטא זה איבד ממנו ומכל העולם כולו טובה הרבה

ר"ש בן יוחאי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה אבד את כל הראשונות שנאמר (יחזקאל ג) וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו ואפי' רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום רשע שנאמר (יחזקאל) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וליהוי כמחצה זכאי ומחצה חייב ארשב"ל בתוהה על הראשונות

תניא בית שמאי אומרים שלש כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעים גמורים ואחת של בינונים צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין