Ritva on Niddah 7 ריטב״א על נדה ז׳

וחלתה תלויה. פירוש אסיפא קאי והוצרך לומר כן משום מאי דמפרש ואזיל מפני שזה ספק חלה בלחוד שהוא מותר לבני הכנסת וכמפרש ואזיל שלא תאמר בהוכחות פי׳ שלא תאמר שאין דין זה אלא בספק שקול שיש בו הוכחה לטומאה כמו לטהרה כמו ב׳ שבילין ברה״י.

אלא בנשען. פירש שספקו קל וחומרא דרבנן היא שחששו שמא נשענו זה על זה ולאו אדעתייהו ואעפ״י שאין זה מצוי.

ומנחתה בכפישה או באנחותא. פי׳ פשוטי כלי עור שאין מקבלין טומאה דלהוי ליה הכירה ולא תגע בהו לאחר קריאת שם.

ומקפת. פירוש מקפת ממש שהיו נושכות זו בזו וכדמפרש ואזיל והכי איתא נמי במסכת סוטה פ׳ כשם ואע״ג דבמוקף בתרומה ומעשרות סגי לן שיהא בבית במקום המשתמר שאני חלה דכתיב ראשית עריסותיכם ולא חשיב ראשית עריסה אלא כשהכל ביחד בעיסה אחד.

בחולין שנעשו על וכו'. וקס״ד דחולין הנעשים על טהרת תרומה לא גריעי מחולין הטבולין לחלה ולתרומה ופרקינ׳ דשאני התם דכתיבא בהו תרומה משא״כ בחולין שנעשו על טהרת תרומה.

ואב״א הנח מעת לעת דרבנן. פי׳ דהא קיל משאר ספקות דרבנן כההיא דלעיל משום דמעת לעת אינו אלא סיג בעלמא משא״כ בספר חלה דלעיל דהוי נמי דרבנן כדאיתא לעיל.

משום דר״א שמותי הוא. לא מפני שהוא מבורך על מעשה דתנורו של עכנאי שבפ׳ הזהב כדפרש״י ז״ל דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי אלא כמו שפי׳ בירושלמי שהיה מתלמידי שמאי וכן פי׳ ר״ח ז״ל.

ומשום כבודו דר״א לא ממחינן בהו. פירוש דכי הא שאינו אלא מדרבנן דאלו מדאורייתא אין חולקין כבוד לרב דאין תבונה נגד ה':

הא דאמר לפי שאין למדין הלכה מפי תלמיד. פי׳ בפרק יש נוחלין בס״ד.