Shoftim 17:1-6 שופטים י״ז:א׳-ו׳

ויהי איש מהר אפרים. אף על פי שנכתבו שתי פרשיות הללו בסוף הספר, של מיכה ושל פלגש בגבעה, בתחלת השופטים היה, בימי עתניאל בן קנז, שנאמר (לקמן יח לא): וישימו להם את פסל מיכה וגו' כל ימי היות בית אלהים בשילה, למדנו שכל ימי שילה היה דמות של מיכה, ובפלגש בגבעה נאמר על יבוס שבירושלים (שם יט יב): לא נסור אל עיר נכרי, למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים:

There was a man from Mount Ephraim. Although both incidents are recorded at the conclusion of this book, the episodes of Michah and the concubine at Givoh took place at the beginning of the period of Judges, during the days of Asniel ben Kenaz,¹Asniel was the first of the judges. as it is said, "They appointed, for themselves, the figure of Michah, etc., during the entire period of the Mishkon at Shiloh."²18:31. We learn that, throughout the period of Shiloh, the graven figure of Michah was in existence.³Thus encompassing the period of Asniel, as his tenure began after the death of Yehoshua, when the Mishkon had already been established at Shiloh. Concerning the concubine at Givoh, it is said, about Yevus of Jerusalem, "Let us not turn to an alien city"⁴19:12. we learn that Jerusalem had not yet been conquered.⁵It was later conquered by the tribe of Judah (1:8), during the time of Asniel (there, v.13).⁶Seder Olam, 12.

אשר לקח לך. אשר נגנב ממך, ויש לו דומה (שמואל א כא ו): כי אשה עצורה לנו, עצורה ממנו:

Stolen from you [lit. "to you"]. Stolen from you.⁷לך, lit. “to you”, may also be interpreted as “from you”. Similarly,⁸Shmuel 1, 21:6 "For women were withheld 'to' us,"—'from' us.

ואת אלית. קללת כל מי שגנבו, וגם אמרת הקללה באזני:

When you cursed. You cursed whoever stole it, and even uttered the curse in my ear.

הנה הכסף. אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו:

Look, the silver. I confess to you, concerning it, that it is in my possession, as I stole it.

וישב את אלף ומאה הכסף לאמו. אמר להחזירו לה, ובמקום שהוא שם הרי הוא ברשותך:

He returned the eleven hundred silver pieces to his mother. He verbalized his intent to return it to her, hence, wherever it was, it reverted to her possession.

הקדש הקדשתי את הכסף מידי לבני. קבלתי עלי למסרו מידי לידך לשם דמות ומסכה, תנהו לי עתה ומידי אני אשיבנו אליך יש אומרים שהאשה הזאת היא דלילה, לפי שכתוב (לעיל טז ה): אלף ומאה כסף, וטעות הוא בידם, שהרבה שנים קדם מיכה לשמשון, אך הפרשיות נסמכו על הכסף הרע ששוה כאן וכאן, וכסף של פורענות היו שניהם:

I expressly consecrated the silver, from my hand to my son's. I resolved to deliver it from my hand to yours for the purpose of making an image and a molten figure. Give it to me now, so that I may return it from my hand to you. Some say that this woman was Delilah, since Scripture specifies eleven hundred pieces of silver⁹See above 16:5.. However, they are in error, as Michah preceded Shimshon by many years.¹⁰See Rashi, v.l. But the episodes are juxtaposed because of the corrupt silver, which was of equal value in each of the incidents. The silver inflicted injury in both cases.

בית אלהים. בית עבודה זרה, וכן כל 'אלהים' האמורים בפרשה זו חול, חוץ מזה (להלן יח לא): כל ימי היות בית אלהים בשילה (שבועות לה ב):

An idolatrous temple [lit. "temple of Elohim"]. A temple of idol worship. Similarly, "god" throughout this chapter is profane, except for the following: "Throughout the time that the Sanctuary of God was at Shiloh."¹¹¹²Shevuos, 35:b.

וימלא את יד אחד. חנכו לעבודת הדמות להיות כהן לפניו, כל חינוך דבר שאדם נכנס בו לשם גדולה קרוי מילוי ידים, רישוושטי"ר בלע"ז ; וכשנותנין פקידות לאדם, קורין למתן רישוישטי"ר בלע"ז:

And inducted [lit. "filled the hands of"] one. He inducted him into the service of the image, to serve as its priest. Any induction process which a person enters for the purpose of achieving a position of prominence is described as "filling the hands,"¹³See Shemos, 28:41. "revetir" in old French. When a person is charged with a position, it is described as "reveture" in old French.