Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 403 שולחן ערוך הרב, אורח חיים ת״ג

דִּין בִּקְעָה שֶׁהִקִּיפוּהָ נָכְרִים וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
שָׁבַת בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ נָכְרִים בְּשַׁבָּת מְחִצּוֹת לְדִירָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה לְעִנְיַן טִלְטוּל, שֶׁכָּל מְחִצָּה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג שְׁמָהּ מְחִצָּה, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית עַל יְדֵי נָכְרִים — אַף עַל פִּי כֵן אִם הִיא יְתֵרָה מֵאַלְפַּיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ אֶלָּא עַד אַלְפַּיִם מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁבַת בּוֹ, שֶׁאֵין מְחִצּוֹת אֵלּוּ מוֹעִילוֹת לַעֲשׂוֹת כָּל הַהֶקֵּף שֶׁבְּתוֹכָן כְּד' אַמּוֹת, הוֹאִיל וְלֹא שָׁבַת בַּאֲוִיר מְחִצּוֹת אֵלּוּ וְלֹא קָנָה בָּהֶן שְׁבִיתָה, שֶׁכְּשֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם לֹא הָיָה כַּאן מְחִצּוֹת, וְלֹא קָנָה אָז שְׁבִיתָה אֶלָּא עַד אַלְפַּיִם.
וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ נָכְרִים חוּץ לַתְּחוּם, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת.
וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בְּכֻלָּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה, שֶׁיָּכוֹל לִזְרוֹק אֲפִלּוּ לְחוּץ לְאַלְפַּיִם.
וּבְתוֹךְ אַלְפַּיִם — דַּעַת רִ"י בְּתוֹסְפוֹת שָׁם שֶׁאֵין לְטַלְטֵל אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת, דִּלְעִנְיַן טִלְטוּל כִּי אוֹרְחֵיהּ חָשְׁבִינָן כְּנִפְרְצָה לְמָקוֹם הָאָסוּר לָהּ. וְדַעַת הַטּוּרֵי זָהָב שֶׁאֵין זֶה דוֹמֶה לְנִפְרְצָה לְמָקוֹם הָאָסוּר, כֵּיוָן שֶׁאֵין אִסּוּר בְּטִלְטוּל חוּץ לְאַלְפַּיִם אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ לְשָׁם וּלְטַלְטֵל, אֲבָל הַטִּלְטוּל בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ אִסּוּר, שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הִיא, וְלָכֵן אֵינוֹ אוֹסֵר אֶת מָקוֹם הַפָּרוּץ לוֹ, שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ בּוֹ. וְלָכֵן מֻתָּר גַּם לְטַלְטֵל, כֵּיוָן שֶׁאִם הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ חוּץ לְאַלְפַּיִם — הָיָה גַם כֵּן מֻתָּר לְטַלְטֵל מִשָּׁם. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים: