Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 49 שולחן ערוך הרב, אורח חיים מ״ט

שֶׁיָכוֹל לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בְּעַל פֶּה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
נָהֲגוּ לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת וְכֵן שְׁאָר פְּסוּקִים, כְּגוֹן זְמִירוֹת וְשִׁירַת הַיָּם וּקְרִיאַת שְׁמַע וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הַכֹּל בְּעַל פֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, מִכָּל מָקוֹם כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שָׁגוּר וְרָגִיל בְּפִי הַכֹּל כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ — מֻתָּר. אֲבָל אִם לֹא שָׁגוּר בְּפִי הַכֹּל אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁגוּר בְּפִיו — אָסוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁטַּעַם הַמִּנְהָג הוּא, שֶׁלֹּא אָסְרוּ לוֹמַר דְּבָרִים שֶׁבִּכְתָב בְּעַל פֶּה אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר כְּדֵי לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָם (אֲבָל כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ — מֻתָּר. וְיֵשׁ לִזָּהֵר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל הַמֵּקֵל כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה — אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ). וְסוּמָא מֻתָּר לִקְרוֹת בְּעַל פֶּה לְדִבְרֵי הַכֹּל, מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ":