Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 50 שולחן ערוך הרב, אורח חיים נ׳

טַעַם לָמָּה אוֹמְרִים מִשְׁנַת "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" וּבוֹ ג' סְעִיפִים:
קָבְעוּ לִשְׁנוֹת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד פֶּרֶק "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" וּבְרַיְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אָדָם לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, דִּבְרַיְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא בִּמְקוֹם תַּלְמוּד שֶׁהַמִּדְרָשׁ כְּתַלְמוּד. וּמִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּחִלַּת תּוֹרַת כֹּהֲנִים, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת — קְבָעוּהָ אֵצֶל הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן מִשְׁנַת "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" קְבָעוּהָ אַחַר הַתָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי", וְכִי בְּכָל מָקוֹם מַקְטִירִין וּמַגִּישִׁין? אֶלָּא אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם — מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ מַקְטִירִים וּמַגִּישִׁים לִשְׁמִי. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁבְּפֶרֶק זֶה אֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת וְהוּא מִשְׁנָה בְּרוּרָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:

אֵין קְרִיאַת פֶּרֶק זֶה וּבְרַיְתָא זוֹ עוֹלָה לְלִמּוּד מִשְׁנָה וְתַלְמוּד אֶלָּא לְמִי שֶׁמֵּבִין, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין — צָרִיךְ לִלְמֹד וּלְהָבִין, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְלִמּוּד, שֶׁאַף בִּתְפִלָּה מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאַף שֶׁהוּא אֵינוֹ מֵבִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ וּמֵבִין, אֲבָל אִם אוֹמֵר הַמִּשְׁנָה וְאֵינוֹ מֵבִין — אֵינוֹ נִקְרָא לִמּוּד כְּלָל:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים "אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן" בְּבֵית הָאָבֵל, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵין זֶה נָכוֹן, שֶׁכָּל שֶׁהוּא סֵדֶר הַיּוֹם — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תַּלְמוּד תּוֹרָה לָאָבֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנ"ד וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן שפ"ד: