Shulchan Aruch, Even HaEzer 122 שולחן ערוך, אבן העזר קכ״ב

אָמַר לַסוֹפֵר וְלָעֵדִים לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם וְלִתֵּן גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ וְנָתְנוּ לָהּ, וְנִמְצָא פָּסוּל אוֹ שֶׁכְּתָבוּהוּ וְנֶאֱבַד, יְכוֹלִים לִכְתֹּב גֵּט אַחֵר. וְאִם לֹא נֶאֱבַד, וְהֵם מְסֻפָּקִים אִם הוּא כָּשֵׁר מִכַּמָּה חֻמְרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחֲמִיר, הֲרֵי עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם וְצָרִיךְ לַחֲזֹר הַבַּעַל לוֹמַר לָהֶם לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם. הַגָּה: וְאִם הָעֵדִים רוֹצִים לִכְתֹּב אַחֵר וְלִתֵּן לָהּ שְׁנֵיהֶם, הָרְשׁוּת בְּיָדָם וְאֵין צְרִיכִים לִשְׁאֹל לַבַּעַל (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א הוּבְאָה בַּבֵּית יוֹסֵף). לָכֵן אִם הַבַּעַל הוֹלֵךְ מֵהָעִיר, יֹאמַר שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם רְשׁוּת לִכְתֹּב וְלַחְתֹּם גֵּט מֵאֶחָד עַד מֵאָה עַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד כָּשֵׁר בֵּין בִּכְתִיבָה בֵּין בַּחֲתִימָה לְדַעַת הָרַב שֶׁבָּעִיר בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק, הַגָּה: וּלְכָל מִי שֶׁמַּרְאֶה אוֹתוֹ (סֵדֶר גִּטִּין). אֲבָל אִם הַבַּעַל בָּעִיר, אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה וְיֵשׁ לַבַּעַל לַחֲזֹר וּלְצַוּוֹת כָּל פַּעַם לָעֵדִים וְלַסוֹפֵר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר"ת); וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁחוֹזֵר וּמְצַוֶּה כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, גַּם מַקְנֶה לָהֶם הַקְּלָף וְהַדְּיוֹ אִם לֹא נִשְׁאַר לַסוֹפֵר מִמַּה שֶּׁהִקְנָה לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה (כֵּן נִמְצָא בְּסֵדֶר גִּטִּין). וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דְּאָמְרִינַן עָשׂוּ עֵדִים וְסוֹפֵר שְׁלִיחוּתָן צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְצַוּוֹת, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם כְּבָר נֶחְתַּם, וְנִפְסַל; אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא נֶחְתַּם, יְכוֹלִין לִכְתֹּב אַחֵר וְאֵין הַבַּעַל צָרִיךְ לְצַוּוֹת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרשב"ץ), אֲבָל נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר בְּכָל עִנְיָן:

אָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לְשָׁלִיחַ וְיוֹלִיךְ לָהּ, וְכָתְבוּ וְנָתְנוּ לְשָׁלִיחַ וְנִמְצָא הַגֵּט פָּסוּל אוֹ בָּטֵל, אֵין כּוֹתְבִין גֵּט אַחֵר עַד שֶׁיִּמָּלְכוּ בַּבַּעַל. וְאִם לֹא נִמְלְכוּ בּוֹ וְכָתְבוּ גֵּט אַחֵר כָּשֵׁר וּנְתָנוּהוּ לְשָׁלִיחַ וּנְתָנוֹ לָהּ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְגֹרֶשֶׁת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל שֶׁנִּמְצָא הַגֵּט בָּטֵל אוֹ פָּסוּל כּוֹתְבִין גֵּט אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאִם נֶאֱבַד מִיַּד הַשָּׁלִיחַ דִּינוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (טוּר). וְכָל זֶה שֶׁאָמַר לָהֶם לִכְתֹּב וְלִתֵּן, אֲבָל נָתַן לַשָּׁלִיחַ גֵּט לְהוֹלִיכוֹ וְנִמְצָא פָּסוּל, פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִכְתֹּב אַחֵר בְּלֹא רְשׁוּת שֶׁלּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א, וְכֵן מַשְׁמַע מִתְּשׁוּבַת הָרַמְבַּ"ן סִימָן קמ"ה):