Shulchan Aruch, Even HaEzer 157 שולחן ערוך, אבן העזר קנ״ז

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָח מֵאָבִיו, אֲפִלּוּ הוּא מַמְזֵר אוֹ עוֹבֵד ע" א, וַאֲפִלּוּ הוּא קָטָן, מִשֶּׁיָּצָא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיָּמוּת אָחִיו, הֲרֵי זֶה זוֹקֵק (פי', קוֹשֵׁר, מֵעִנְיָן "אֲסוּרִים בַּזִּקִים") (אִיּוֹב לו, ח) אֶת אִשְׁתּוֹ לְיִבּוּם. אֲפִלּוּ הוּא גּוֹסֵס אוֹ פְּצוּעַ מַכּוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת מֵהֶם, לֹא תִּנָּשֵׂא כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. אֲבָל אִם הוּא אָחִיו מֵאִמּוֹ, אוֹ שֶׁנּוֹלַד אַחַר מוֹתוֹ, יְבִמְתּוֹ מֻתֶּרֶת לַשּׁוּק. וְכֵן אִם הָיָה לוֹ אָח מֵהַשִּׁפְחָה אוֹ מֵהַנָּכְרִית, אֵינוֹ זוֹקֵק אֶת אִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוֹאִיל וְהוֹרָתוֹ הָיְתָה שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה:

אֲפִלּוּ קָרוֹב, אוֹ אִשָּׁה, אוֹ עֶבֶד, אוֹ קָטָן שֶׁהוּא מַכִּיר וְנָבוֹן, נֶאֱמָנִים לוֹמַר: זֶה פְּלוֹנִי אֲחִי פְּלוֹנִי מֵאָבִיו, וְזוֹ הִיא יְבִמְתּוֹ, וְחוֹלְצִים אוֹ מְיַבְּמִים עַל פִּיהֶם:

גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וַעֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, אֵין לָהֶם אַחֲוָה כְּלָל, אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה. וַאֲפִלּוּ הֵם תְּאוֹמִים וְנוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה, אֵין לָהֶם אַחֲוָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם הוֹרָתָם וְלֵדָתָם בִּקְדֻשָּׁה:

נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם מְשֻׁמָּד, יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר אִם הָיָה מְשֻׁמָּד כְּשֶׁנָּשְׂאָהּ אָחִיו; וְאֵין לִסְמֹךְ עָלָיו. הַגָּה: מִיהוּ, אִם עָבְרָה וְנִשֵּׂאת בְּלֹא חֲלִיצָה, כִּי לֹא יָדְעָה שֶׁהָיָה לָהּ יָבָם, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לָהּ יָבָם מְשֻׁמָּד, לֹא תֵּצֵא (מהר"י מִינְץ סִי' י"ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא אִם חָלַץ לָהּ לְבַסוֹף (מהרי"ו סִי' נ"ד וּבִנְיָמִין זְאֵב). הָיוּ לָהּ שְׁנֵי יְבָמִים, אֶחָד מְשֻׁמָּד וְהוּא הַגָּדוֹל, וְאֶחָד קָטָן וְהוּא יִשְׂרָאֵל, לֹא תַּחֲלֹץ אֶלָּא מִן הַיִּשְׂרָאֵל; וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד לֹא מְהַנֵּי מִן הַמְשֻׁמָּד (כֵּן הֵשִׁיב מוהר"ם וְכ"כ מהרא"י וּמַהֲרִי"ק). אֲבָל אִם הוּא אָנוּס, מְהַנֵּי בְּדִיעֲבַד (רִיבָ"שׁ סִימָן א'). וְהַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וְיֵשׁ לוֹ אָח מְשֻׁמָּד, יָכוֹל לְקַדֵּשׁ וּלְהַתְנוֹת בִּתְנַאי כָּפוּל שֶׁאִם תִּפֹּל לִפְנֵי הַמְשֻׁמָּד לְיִבּוּם שֶׁלֹּא תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת (מהרא"י ברי"ן):

אִם הַמֵּת הָיָה מְשֻׁמָּד, אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְאָחִיו. וְהוּא הַדִּין זַרְעוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִיִּשְׂרְאֵלִית (ב"י וְד"ע):

לֹא הָיָה מֻחְזָק בְּאַחִים, וְאָמַר: יֵשׁ לִי אַחִים, אֵינוֹ נֶאֱמָן. בָּא אֶחָד וְאָמַר: אֲנִי אָחִיו, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ עֵד אֶחָד אוֹ קָרוֹב מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא אָחִיו, אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהוֹצִיאָהּ מֵחֶזְקָתָהּ:

הָיָה מֻחְזָק בְּאַחִים, וְאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: אֵין לִי אַחִים, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְכֵן אִם אָמַר עַל מִי שֶׁהֻחְזַק אָחִיו, אֵין זֶה אָחִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן:

לֹא הָיָה מֻחְזָק בְּאַחִים, וְיָצָא קוֹל שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחִים, וְהָעֵדִים בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ אָמַר הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: אֵין לִי אָח, הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וְתַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים שֶׁאָמְרוּ, וְיִשְׁאֲלוּ:

אִשָּׁה שֶׁאֵין לְבַעְלָהּ בֵּן וְלֹא אָח, וַחֲמוֹתָהּ וְחָמִיהָ בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמֵת בַּעְלָהּ, מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא; וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יָלְדָה חֲמוֹתָהּ זָכָר וְהִיא זְקוּקָה לוֹ. אֲבָל אִם יָצָאתָה חֲמוֹתָהּ מִכָּאן מְעֻבֶּרֶת, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָלְדָה זָכָר וְהִיא זְקוּקָה לוֹ:

אִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהָיָה לוֹ בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְזָר, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מֵת הַבֵּן, אֶלָּא הַעֲמֵד אוֹתָהּ עַל חֶזְקָתָהּ. יָבָם אָסוּר לָדוּר עִם חֲלוּצָתוֹ, אִם לִבּוֹ גַּס בָּהּ, כְּמוֹ אָרוּס וַאֲרוּסָתוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן ר"ט); וְדַוְקָא לְאַחַר שֶׁחָלַץ, אֲבָל קֹדֶם שֶׁחָלַץ, שָׁרֵי (מַהֲרַ"ם פַּדָּוואָה סִי' ז'):