Shulchan Aruch, Even HaEzer 158 שולחן ערוך, אבן העזר קנ״ח

כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: מֵת בַּעְלִי, שֶׁתִּנָּשֵׂא; כָּךְ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: מֵת בַּעְלִי, שֶׁתִּתְיַבֵּם, וְהַיָּבָם נִכְנָס לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אֲבָל אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: מֵת יְבָמִי, שֶׁתִּנָּשֵׂא לַשּׁוּק. וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר: מֵת אָחִי וַאֲיַבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ. לְפִיכָךְ, הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, אוֹ מֵת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת:

הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם לְבַד, וּבָאָה וְאָמְרָה: נִתַּן לִי יָבָם וָמֵת, בֵּין שֶׁאָמְרָה: מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי, בֵּין שֶׁאָמְרָה: מֵת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי, נֶאֱמֶנֶת:

נֶאֱמָן עֵד אֶחָד לְהָעִיד לִיבָמָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וּמִתְיַבֶּמֶת עַל פִּיו; אוֹ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, שֶׁתִּנָּשֵׂא לַשּׁוּק; אוֹ לוֹמַר: מֵת בַּעֲלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ; וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה אוֹ אִשָּׁה אוֹ כּוּתִי מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, אוֹ עֵד מִפִּי עֵד, נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּמִיתַת הַיָּבָם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָן בְּמִיתַת הַבַּעַל, וְדִין עֵדוּת זוֹ כְּדִין אוֹתוֹ עֵדוּת לְעִנְיַן עֵדִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה בְּמִיתַת הַיָּבָם לְכָל דָּבָר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, לְהַתִּירָהּ לְעָלְמָא:

חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁאֵינָן מְעִידוֹת זוֹ לָזוֹ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, כָּךְ אֵינָן מְעִידוֹת שֶׁמֵּת יְבָמָהּ:

שְׁתֵּי יְבָמוֹת שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם, זוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעְלָהּ, וְזוֹ אוֹמֶרֶת מֵת בַּעְלָהּ, זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, שֶׁאֵין יְבִמְתָּהּ נֶאֱמֶנֶת לְהָעִיד לָהּ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. הָיָה לְאַחַת מֵהֶן עֵד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵד אֲסוּרָה מִפְּנֵי יְבָמָהּ, וְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵד מֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי הֵעִיד הָעֵד שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, וְהִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ. הָיוּ לָזוֹ בָּנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים, וְלִשְׁתֵּיהֶן אֵין עֵדִים, זוֹ שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה, וְזוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים מֻתֶּרֶת:

לֹא הָיוּ לָהֶם לֹא עֵדִים וְלֹא בָּנִים, וְהָיוּ כָּאן יָבָם אוֹ יְבָמִים וְיִבְּמוּ אוֹתָן, וּמֵתוּ גַּם הֵם בְּלֹא בָּנִים, וְאֵין לָהֶם אַחִים אֲחֵרִים, אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לְזָר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בִּתְחִלָּה. אֲבָל אִם הִנִּיחוּ אֵלּוּ בָּנִים, אוֹ שֶׁגֵּרְשׁוּם בְּגֵט, מֻתָּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לְזָר: