Shulchan Aruch, Even HaEzer 56 שולחן ערוך, אבן העזר נ״ו

הַמְאָרֵס אִשָּׁה, וְשָׁהָה כַּמָּה שָׁנִים, וּתְבָעָהּ לְנִשּׂוּאִין וַהֲרֵי הִיא נַעֲרָה, נוֹתְנִים לָהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַתְּבִיעָה לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ וּלְתַקֵּן מַה שֶּׁהִיא צְרִיכָה לָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵּׂא. תְּבָעָהּ אַחַר שֶׁבָּגְרָה, נוֹתְנִים לָהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַבֶּגֶר. וְכֵן אִם קִדְּשָׁהּ בְּיוֹם הַבֶּגֶר, נוֹתְנִין לָהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהוּא הַבֶּגֶר. קִדְּשָׁהּ אַחַר שֶׁבָּגְרָה, אִם עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּבַגְרוּתָהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַדְּשָׁה, אֵין נוֹתְנִין לָהּ אֶלָּא שְׁלשִׁים יוֹם מִיּוֹם הַתְּבִיעָה. וְכֵן הַמְאָרֵס אֶת הַבְּעוּלָה, נוֹתְנִין לָהּ שְׁלשִׁים יוֹם מִיּוֹם הַתְּבִיעָה:

כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין זְמַן לָאִשָּׁה מִשֶּׁתְּבָעָהּ הַבַּעַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ, כָּךְ נוֹתְנִין זְמַן לָאִישׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁתָּבְעָה הָאִשָּׁה אוֹתוֹ; וְכַמָּה זְמַן נוֹתְנִין, כְּמוֹ שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ, אִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאִם שְׁלשִׁים יוֹם שְׁלשִׁים יוֹם:

הִגִּיעַ זְמַן שֶׁנָּתְנוּ לָאִישׁ וְלֹא נְשָׂאָה, נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּנַס. וְאִם עִכְּבוֹ אֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁחָלָה הוּא אוֹ הִיא, אוֹ שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה, אוֹ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְנֹס, אֵינוֹ חַיָּב לְזוּנָהּ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁחָלָה תּוֹךְ הַזְּמַן, אֲבָל הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא כְּנָסָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָלָה, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הוּא אֹנֶס (מָרְדְּכַי רֵישׁ כְּתֻבּוֹת וּבְפֶרֶק הַחוֹלֵץ סי' ל"ב):

הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ קְטַנָּה, וּתְבָעָהּ הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין, בֵּין הִיא בֵּין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב שֶׁלֹּא תִּנָּשֵּׂא עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֵעָשֶׂה נַעֲרָה; וְאִם רָצָה לִכְנֹס, כּוֹנֵס, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. הַגָּה: וְאִם הִיא וּבַעֲלָהּ מִתְרַצִּים לִכְנֹס, וְהָאָב מֵת, אֵין הַקְּרוֹבִים יְכוֹלִים לִמְחוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חוֹלָנִית וְהוּא מְמַהֵר לִכְנֹס כְּדֵי לְיָרְשָׁהּ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ):