Zecharyah 12 זכריה י״ב

משא דבר ה'. הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו:

The prophecy of the word of the Lord This is the completion of the word that he began to speak about the retribution of those who devour Israel - Esau and his ilk.

סף רעל. כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף (שמות י״ב:כ״ב). רעל ל' שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו (נחום ב׳:ד׳) הברושים הרעלו (ישעיה ו) השרות והרעלות, בלשון משנה מצינו מדיות רעולות אונבלופמנט"א בלע"ז:

a cup of weakness a vessel of weakness, as in (Exod. 12:22), “in the blood that is in the cup.” weakness an expression of bewilderment, [it means] the clogging of the heart and the limbs, for, like man enwrapped in a garment, they have no strength, as in (Nahum 2:4), “And the cypress trees were enwrapped” ; and (Isa. 3:19) “And the bracelets and the veils.” In the language of the Mishnah (Shabbath 6:6) we find, “Arabian women may go out veiled.” It is involopiment in O.F.

וגם על יהודה. יטילו העכו"ם אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים ועכו"ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהוד' על כרחם לצור על ירושלי' כן ת"י:

and also on Judah the nations that will be in siege against Jerusalem will impose upon Judah, for the house of David will be inside and the gentiles will besiege them. And also, the children of Judah will come, against their will, to besiege Jerusalem. So did Jonathan render it.

אבן מעמסה. אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו:

a stone of burden A stone of burden placed upon men by order of the ruler, to carry it and to load it on their shoulders. It is very heavy, to the extent that all who bear it become gashed.

אכה כל סוס. הצובאים שם בשגעון ואת רוכביהם בעורון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת:

I will smite every horse of those gathered there with bewilderment and blindness, and their riders with madness (Shem Ephraim). But upon the [members of the] house of Judah, who are among those gathered against their will, I will open My eyes to protect them from this plague.

ואמרו אלפי יהודה בלבם. כשיראו שאר הצובאים נגפים במגפה זו והם ניצולים:

And the princes of Judah shall say to themselves when they see that the others who were gathered are plagued with this plague, and they are saved.

אמצה לי יושב ירושלם וגו'. יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם:

The inhabitants of Jerusalem were my strength, etc. The inhabitants of Jerusalem, who know that we came upon them against our will, strengthened my help with their prayer by the Lord, their God.

אשים את אלפי יהודה. ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם:

I will make the princes of Judah They will return and wage war with those who brought them there.

ככיור אש. כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם:

as a fiery stove Like a great bonfire. The word כִּיוֹר is an expression of כִּירָה, a stove. So did Menahem (Machbereth, p. 109) classify it.

תחתיה. במקומה:

in its place lit. under it.

והושיע ה' את אהלי יהודה בראשונה. בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח"כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד):

And the Lord shall first save the tents of Judah Before the inhabitants of Jerusalem come out of the city, they shall have a salvation - to return to their tents and to their homes - and afterwards the salvation shall come to the inhabitants of the city. That is the salvation concerning which it is stated (14:3): “And the Lord shall go forth and wage war.”

למען לא תגדל. להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו:

so that the boasting of, etc., shall not increase to boast over them and to say, “You were saved only because of us.”

הנכשל בהם. החלש שבהם:

and the weakest among them Heb. הַנִּכְשָׁל

כאלהים. כרברבין כמלאכים:

like angels Jonathan renders: like great ones, like angels.

כמלאך ה' לפניהם. יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון:

like the angel of the Lord before them They will prosper like the angel of the Lord before them.

אבקש להשמיד. אבקש בהשמדתם ואדקדק בעוונם ורבותינו פירשו לזכות אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אניחם ואם לאו אשמידם:

I will seek to destroy I will seek their destruction, and I will be exact in judging their iniquity. And our Sages (Avodah Zarah 4a) explained this verse as concerning merit. I will search in the books of their deeds; if they have merit, I will spare them; otherwise, I will destroy them.

רוח חן ותחנונים. שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני:

a spirit of grace and supplications That it should come into their mind to supplicate Me, and they will be in My good graces.

רוח. טלנ"ט בלע"ז:

a spirit Talant in Old French, a desire.

והביטו אלי את אשר דקרו. תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו:

they shall look to Me because of those who have been thrust through Jonathan renders: And they shall supplicate Me because of their wanderings.

והביטו. להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלות':

And they shall look to Me. to complain about those of them whom the nations thrust through and slew during their exile.

וספדו עליו. על אותו הרג:

and they shall mourn over it Over that slaughter.

כמספד על היחיד. כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה:

as one mourns over an only son As a man mourns over his only son. And our Sages expounded this in tractate Sukkah (52a) as referring to the Messiah, son of Joseph, who was slain.

כמספד הדדרמון בבקעת מגדון. אין ענין הדדרימון בבקע' מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר (מלכים א כ״ב:ל״ו) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון שנאמר (ד"ה ב ל"ה) ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו':

like the mourning of Hadadrimmon in the Valley of Megiddon Hadadrimmon has no connection to the Valley of Megiddon. These are, rather, two cases of mourning. [The first is] like the mourning of Ahab the son of Omri, who was slain by Hadadrimmon the son of Tabrimmon in Ramoth Gilead, as it is stated (I Kings 22:36): “A cry passed through the camp.” That is the mourning [of Ahab. The second case is] like the mourning of Josiah the son of Amon, who was slain by Pharoah the lame in the Valley of Megiddon, as it is stated (II Chron. 35:25): “And Jeremiah lamented for Josiah, and all the singing men and singing women spoke in their laments, etc.”

בית נתן. הנביא וי"א נתן בן דוד כמו שנא' (ש"א ה) שמוע ושובב ונתן ושלמה:

the house of Nathan the prophet. Some say that it refers to Nathan the son of David, as it is said (II Sam. 5:14): “Shammua and Shobab, and Nathan and Solomon.”

בית לוי. הכהנים והלוים:

the house of Levi The priests and the Levites.

משפחת השמעי. שמוע בן דוד, בתחלה כלל הכתוב משפחות בית דוד ואח"כ פרט כל אחת ואחת:

the family of the Shimeites Shammua the son of David. Scripture first makes a generality about the house of David, and then it specifies each one.

כל המשפחות הנשארות. לבית דוד:

All the remaining families of the house of David.

ונשיהם לבד. משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ:

and their wives apart because of decency. Now why were the families of the priesthood and the kingdom [mentioned]? In order to restore their crowns to them, as it is stated in the beginning of the Book (4:14): “These are the two anointed ones who stand before the Lord of all the earth.”