תנ״ך
עמוס ב׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כֹּה אָמַר יְהֹוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־שׇׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ־אֱדוֹם לַשִּֽׂיד׃
רש״י
וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּמוֹאָב וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָֽר׃
רש״י
קריות. שם מקום כד"א (שם מח) על קריות ועל בצרה:
Kerioth—A place name, as it is stated: (Jer. 48:24) “And to Kerioth and to Bozrah.”
בשאון. קול המון מלחמה:
amidst the tumult—The sound of the stirring of battle.
וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט מִקִּרְבָּהּ וְכׇל־שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ אָמַר יְהֹוָֽה׃ {פ}
כֹּה אָמַר יְהֹוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַֽל־מׇאֳסָם אֶת־תּוֹרַת יְהֹוָה וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם אֲשֶׁר־הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶֽם׃
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּֽיהוּדָה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
כֹּה אָמַר יְהֹוָה עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָֽיִם׃
רש״י
על מכרם בכסף צדיק. הדיינין היו מוכרי' את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו:
for selling an innocent man for money—The judges would sell the one who was innocent according to the law, with money; i.e, with the bribes they would receive from his opponent.
ואביון בעבור נעלים. תרגם יונתן בשני מקומות (לקמן ח ו) בדיל דיחסנון ואומר אני שכך פירושו מטין משפט האביון כדי שיצטרך למכור שדהו שהיה לו בין שדות הדיינין וזה עוקף עליו ונוטלה בדמים קלים כדי לגדור ולנעול כל שדותיו יחד ולא יפסיק ביניהם:
and a poor man in order to lock [the fields] Heb. נַעֲלָיִם. Jonathan renders in two places [here and below 8:6]: in order to inherit. And I say that this is its explanation. They pervert the judgment of the poor man so that he will be compelled to sell his field that he had between the fields of the judges, and this one seeks an opportunity and takes it for a cheap price in order to fence in and lock all his fields together, and it should not intervene between them.
הַשֹּׁאֲפִים עַל־עֲפַר־אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ וְאִישׁ וְאָבִיו יֵֽלְכוּ אֶל־הַֽנַּעֲרָה לְמַעַן חַלֵּל אֶת־שֵׁם קׇדְשִֽׁי׃
רש״י
השואפים על עפר ארץ. על עפר ארץ שהם הולכים עליהם כל שאפם וכל מחשבתם בראש דלים הוא איך יגזלו אותם ויטלו את שלהם, שאיפה גולושי"ר בלע"ז:
Who aspire on the dust of the earth—On the dust of the earth, when they walk on it, all their aspiration and all their thoughts are concerning the head of the poor, how they will rob them and take their property. שְׁאִיפָה is goloser in O.F., aspiring.
ודרך ענוים יטו וגו'. החלשים נוטים מדרכם והולכין דרך עקלתון מפני יראתם כמה דאת אמר (איוב כ״ד:ד׳) יטו אביונים מדרך:
and they pervert the way of the humble etc.—The weak turn away from their way and go on a tortuous way because of fear of them, as Scripture says: (Job 24:4) “They turn the poor from the way.”
אל הנערה. המאורסה:
to the maid—I.e, a betrothed maid.
וְעַל־בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כׇּל־מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶֽם׃
רש״י
ועל בגדים חבולים יטו. תרגם יונתן על מטות שוויין דמשכון מסתחרין זוקפין מלוה על העניים וממשכנים אותם ועושים בגדיהם מצעות ומסובין עליהם בהטייה בעת סעודתם בית אלהיהם. בבית עכו"ם שהיתה להם אצל מזבח:
And they recline on pledged garments—Jonathan renders: On couches of a pledge they dine. They settle [the charge as] a loan upon the poor. and they take a pledge from them, and make their garments into couches and recline on them at the time of their meal in the house of their god—In the house of the idol that they had beside the altar.
יטו. לשון מסיבה שכל מסיבת סעוד' בהטייה היא שהוא נסמך על שמאלו:
they recline—An expression of dining, for all their meals were eaten while leaning, for he would lean on his left side.
ויין ענושים. שעונשים אותם ממון ושותים בו יין:
and the wine of the fined ones—from whom they would exact money for fines and drink wine with it.
וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת־הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גׇּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשׇׁרָשָׁיו מִתָּֽחַת׃
רש״י
כאלונים. קיישנ"ש בלע"ז:
as oaks Heb. אַלוֹנִים, kesnes (chenes) in French.
ואשמיד פריו ממעל. שרים העליונים:
his fruit from above—I.e, the celestial princes. [from Midrash Tanchuma, Devarim 4; Tanchuma Buber, Addendum to Devarim 8]
ושרשיו מתחת. שרים התחתונים ד"א הצרעה היתה מסמא עיניהם מלמעלה ומסרסתן מלמטן:
and his roots from below—I. e, the earthly princes. Another explanation: the wasp would blind their eyes from above and castrate them from below. [from Sotah 36a]
וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לָרֶשֶׁת אֶת־אֶרֶץ הָאֱמֹרִֽי׃
וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים הַאַף אֵֽין־זֹאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
רש״י
לנזרים. תרגם יונתן למלפין שהיו פרושין מדרכי עם הארץ ועוסקים בתורה אין נזירה בכל מקום אלא ל' פרישה:
as Nazirites—Jonathan renders: as teachers. For they were separated from the ways of the people of the land and were engaged in the Torah. The expression נְזִירָה is everywhere only an expression of separation.
האף אין זאת. בתמיה כלומ' כלום אתם יכולים להכחיש את זאת:
Is this not so?—This is a rhetorical question. I.e, can you deny this?
וַתַּשְׁקוּ אֶת־הַנְּזִרִים יָיִן וְעַל־הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר לֹא תִּנָּבְאֽוּ׃
רש״י
ותשקו את הנזירים יין. שלא יורו אתכם שהשיכור אסור להורות, ותשקו את הנזירים יין, תרגם יונתן ואטעיתון ית מלפיכון בחמר:
And you gave the Nazirites to drink wine—lest they instruct you, for a drunken man is forbidden to instruct. And you gave the Nazirites to drink wine—Jonathan renders: And you misled your teachers with wine.
לא תנבאו. לעמוס צוה כן אמציה כהן בית אל חוזה ברח לך אל ארץ יהודה (לקמן ז):
“Do not prophesy.”—Amaziah the priest of Bethel commanded Amos in this manner: (Amos 7:12) “Seer, go, flee to the land of Judah.”
הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָֽעֲגָלָה הַֽמְלֵאָה לָהּ עָמִֽיר׃
רש״י
מעיק. תרגום של מציק:
Behold I will oppress Heb. מֵעִיק, the Aramaic translation of מֵצִיק,
תחתיכם. את חנייתכם:
your dwelling place Heb. תַּחְתֵּיכֶם. Your camping place
תעיק העגלה. מכובד משא שעליה:
as a wagon... is oppressed from the weight of the burden that is upon it.
וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל וְחָזָק לֹא־יְאַמֵּץ כֹּחוֹ וְגִבּוֹר לֹא־יְמַלֵּט נַפְשֽׁוֹ׃
וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשֽׁוֹ׃
רש״י
וקל ברגליו לא ימלט. את נפשו:
and the fleet-footed shall not deliver—himself.
וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {פ}
רש״י
ערום ינוס וגו'. ערטילאי בלא כלי זיין:
shall flee naked—Naked without weapons.
על שרפו עצמות וגו'. פעם אחת נפל מלך אדום ביד מלך מואב ושרפו עצמותיו וטחום בקירות הבית ותבע הקב"ה אונאת המלך שנהגו בו בזיון:
For he burnt the bones etc.—Once the king of Edom fell into the hands of the king of Moab, and they burned his bones and plastered them on the walls of the house, and the Holy One, blessed be He, requited the injustice inflicted upon the king, for they treated him with disgrace.