במדבר י׳:ל״ה-ל״ו

ויהי בנסע הארן. עָשָֹה לוֹ סִימָנִיּוֹת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין פֻּרְעָנוּת לְפֻרְעָנוּת וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (שבת קט"ו):

Whenever the Ark departed. Scripture placed symbols before and after this [chapter] to teach that this is not its place. Why, then, was it written here? In order to intervene between one punishment and the next . . . etc., as stated in “all the sacred scriptures.”

קומה ה'. לְפִי שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵיהֶם מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר עֲמֹד וְהַמְתֵּן לָנוּ וְאַל תִּתְרַחֵק יוֹתֵר. תַּנְחוּמָא בְּוַיַּקְהֵל:

Rise, Adonoy. Because He (Adonoy) preceded them by three days’ travel, Moshe would say, ‘Rise and wait for us, do not go further away.’ Midrash Tanchuma, Vayakhel.

ויפצו איביך. הַמְכֻנָּסִין:

May Your enemies disperse. Those gathered together.

וינסו משנאיך. אֵלּוּ הָרוֹדְפִים:

Those who hate You flee. These are the pursuers.

משנאיך. אֵלּוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאל, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ" (תהלים פ"ג), וּמִי הֵם? "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד":

Those who hate You. These are the haters of Yisroel, since all those who hate Yisroel hate the One who spoke, and the world came into being, as it is said, “those who hate You have raised [their] heads” — who are they? — “Against Your people they counsel cunningly.”

שובה ה'. מְנַחֵם תִּרְגְּמוֹ לְשׁוֹן מַרְגּוֹעַ, וְכֵן "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן" (ישעיהו ל'):

Come to rest, Adonoy. Menachem interprets this as a term meaning rest. Similarly, “with rest and calm you will be saved.”

רבבות אלפי ישראל. מַגִּיד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל פְּחוּתִים מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת (יבמות ס"ד):

[Among] the myriads and thousands of Israel. This informs us that the Divine Presence does not rest among the Israelites when there are fewer than twenty-two thousand.