במדבר ט״ו:כ״ז-ל״א

תחטא בשגגה. בַּעֲ"זָ:

Will sin erroneously. Through idolatry.

עז בת שנתה. שְׁאָר עֲבֵרוֹת יָחִיד מֵבִיא כִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וּבְזוֹ קָבַע לָהּ שְׂעִירָה (שם):

A yearling she-goat. For other transgressions, the individual brings a sheep or goat, but for this, a goat is designated.

ביד רמה. בְמֵזִיד:

High handedly. Intentionally.

מגדף. מְחָרֵף, כְּמוֹ "וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה" (יחזקאל ה'), "אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר" (ישעיהו ל"ז), וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ מִכָּאן לַמְּבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְכָרֵת (כריתות ז'):

Blasphemes. Reviles, like, “despised and reviled,” “which the servants of the king of Ashur reviled.” In addition, the Rabbis derive from here that someone who curses Hashem” is subject to “koreis.”

דבר ה'. אַזְהָרַת עֲ"זָ מִפִּי הַגְּבוּרָה וְהַשְּׁאָר מִפִּי מֹשֶׁה (סנהדרין צ"ט):

The word of Adonoy. The prohibition against idol worship was by the word of the Omnipotent, the rest by the word of Moshe.

עונה בה. בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ — שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה:

Its iniquity is upon it. During the time his sin is within him — if he has not repented.