במדבר י״ז:ט״ז-כ״ד

כי מטה אחד. אַעַ"פִּ שֶׁחִלַּקְתִּים לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, מִשְׁפַּחַת כְּהֻנָּה לְבַד וּלְוִיָּה לְבַד, מִכָּל מָקוֹם שֵׁבֶט אֶחָד הוּא:

For, [there is] one staff. Although I divided them into two family groups, the kehunah family separately, and the Levite separately, still, they are a single tribe.

והשכתי. כְּמוֹ "וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח'), "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז'):

And I will abate. Like “the waters abated,” “the king’s rage abated.”

בתוך מטותם. הִנִּיח בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוֹ בְצַד שְׁכִינָה פָּרַח (תנחומא אחרי מות):

Among their staffs. He placed it in the middle, so that they would not claim that, because he placed it near the Divine Presence, it flowered.

ויצא פרח. כְּמַשְׁמָעוֹ:

Blossomed. Like the plain interpretation.

ציץ. הוּא חֲנָטַת הַפְּרִי כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל:

Buds. This refers to the budding of the fruit, when the blossoms drop.

ויגמל שקדים. כְּשֶׁהֻכַּר הַפְּרִי הֻכַּר שֶׁהֵן שְׁקֵדִים, לְשׁוֹן "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל" (בראשית כ"א), וְלָשׁוֹן זֶה מָצוּי בִּפְרִי הָאִילָן, כְּמוֹ "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו י"ח), וְלָמָּה שְׁקֵדִים? הוּא הַפְּרִי הַמְמַהֵר לְהַפְרִיחַ מִכָּל הַפֵּרוֹת, אַף הַמְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה פֻּרְעֲנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְעֻזִּיָּהוּ "וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ" (דברי הימים ב' כ"ו); תַּרְגּוּמוֹ "וְכָפִית שִׁגְדִּין", כְּמִין אֶשְׁכּוֹל שְׁקֵדִים יַחַד כְּפוּתִים זֶה עַל זֶה:

And bore ripe almonds. When the fruit was discernible, it was recognized as almonds, as in “the child grew and was weaned.” This term is generally used for fruit of the tree, as in “its buds will become ripening fruit.” Why almonds? This is the fruit which blossoms more quickly than all fruits. One who callenges the kehunah as well, will be punished quickly, as we find with Uzyah, “the tzora’as emanated from his forehead.” Targum [Onkelos] renders, “it clustered almonds” — a sort of almond cluster, bunched together with each other.