במדבר ד׳:א׳-ט״ז

נשא את ראש וגו'. מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַפָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים לֹא נִתְמַלֵּא כֹחוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ (אבות פ"ה) "בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ", וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה:

Take the count . . . etc. Count those among them suited for the service of carrying, the ones from thirty to fifty years of age. Someone younger than thirty, has not reached prime strength. From here they (the Rabbis) derive “[the age of] thirty for strength” and after fifty, one’s strength diminishes.

קדש הקדשים. הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבְּכֻלָּן – הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת וְהַפָּרֹכֶת וּכְלֵי שָׁרֵת:

The Holy of Holies. The Holiest of all; the Ark, the Table, the Menorah, the Altars, the Paroches, and the service vessels.

ובא אהרן ובניו וגו'. יַכְנִיסוּ כָל כְּלִי וּכְלִי לְנַרְתֵּקוֹ הַמְפֹרָשׁ לוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ הַלְוִיִּם בְּנֵי קְהָת אֶלָּא לָשֵׂאת:

Aharon and his sons shall enter . . . etc. They shall place each vessel into the sheath specified for it in this chapter, so that the Levite sons of Kehos need do nothing but carry [them].

בנסע המחנה. כְּשֶׁהֶעָנָן מִסְתַּלֵּק, הֵן יוֹדְעִין שֶׁיִּסְּעוּ:

When the camp is about to travel. When the cloud rises, they know that they are to depart.

קערת וכפת וקשות ומנקית. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן:

Molds, spoons, rods, covering props. I have explained this in [the chapter dealing with] the work of the Mishkon.

הנסך. הַכִּסּוּי, לְשׁוֹן מָסָךְ, כְּדִכְתִיב "אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן" (שמות כ"ה):

Covering. Covering, from the word מָסָךְ, cover, as it is written, “. . . by which they (the breads) shall be covered.”

מלקחיה. כְּמִין צְבַת שֶׁמּוֹשֵׁךְ בָּהּ אֶת הַפְּתִילָה לְכָל צַד שֶׁיִּרְצֶה:

Its tongs. A type of pliers with which they pull the wick in any desired direction.

מחתתיה. כְּמִין כַּף קְטַנָּה, וְשׁוּלֶיהָ פְשׁוּטִין וְלֹא סְגַלְגַּלִּים, וְאֵין לָהּ מְחִצָּה לְפָנֶיהָ אֶלָּא מִצִּדֶּיהָ, וְחוֹתֶה בָהּ אֶת דֶּשֶׁן הַנֵּרוֹת כְּשֶׁמְּטִיבָן:

Its scoops. A type of small spoon with a flat, uncurved bottom, unwalled at the front — only at the sides, with which he rakes the ashes from the lamps when cleaning them.

נרתיה. לוצי"ש בְּלַעַז, שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת:

It lamps. Loces, lamps, in Old French, in which the oil and wicks are placed.

אל מכסה עור תחש. כְּמִין מַרְצוּף:

Into the covering of the tachash — hide. A type of sack.

את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש. בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, וְהֵן כְּלֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁמְּשָׁרְתִין בָּהֶם בְּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי:

All the service utensils with which they serve in the Sanctuary. Inside the Mishkon, which is Holy. These are the incense vessels, with which they serve on the inner altar.

ודשנו את המזבח. מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת:

They shall remove the ashes from the Altar. The copper altar.

ודשנו. יִטְּלוּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעָלָיו:

They shall remove the ashes. They shall take the ashes away from it.

ופרשו עליו בגד ארגמן. וְאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם רְבוּצָה תַּחַת הַבֶּגֶד כַּאֲרִי בִּשְׁעַת הַמַּסָּעוֹת, וְאֵינָהּ שׂוֹרַפְתּוֹ, שֶׁהָיוּ כוֹפִין עָלֶיהָ פְּסַכְתֵּר שֶׁל נְחֹשֶׁת (יומא כ"א):

And spread upon it a cloth of purple [wool]. The fire which descended from heaven lay below the cloth like a lion when they traveled. It didn’t burn it (the cloth), because they arched a copper vessel over it.

מחתת. שֶׁבָּהֶם חוֹתִין גֶּחָלִים לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, הָעֲשׂוּיָה כְּמִין מַחֲבַת שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת, וּמִלְּפָנֶיהָ שׁוֹאֶבֶת אֶת הַגְּחָלִים:

Firepans. With these they raked the coals for the lifting of the ashes. This was made like a pan with only three sides, and the front was used to draw the coals.

מזלגת. צִנּוֹרִיּוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁבָּהֶן מַכִּין בָּאֵבָרִים שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ לְהָפְכָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּלוּ יָפֶה וּמַהֵר:

Forks. Copper hooks with which they prodded the limbs on the altar, turning them so that they would be completely consumed quickly.

יעים. הֵם מַגְרֵפוֹת, וּבְלַעַז וודי"ל, וְהֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּבָהֶן מְכַבְּדִין אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:

Scoops. These were scrapers, In Old French, Wadil, scoops. They were made of copper, and used to sweep the ashes from the Altar.

לכסת את הקדש. הָאָרוֹן וְהַמִּזְבֵּחַ:

Covering of the Sanctuary. The Ark and the Altar.

ואת כל כלי הקדש. הַמְּנוֹרָה וּכְלֵי שָׁרֵת:

And all of the holy utensils. The Menorah and the service vessels.

ומתו. שֶׁאִם יִגְּעוּ — חַיָּבִין מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם:

And they will [not] die. Since, if they touch, they will be subject to death by Heavenly decree.

ופקדת אלעזר. שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם לָשֵֹאת אוֹתָם, שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, ומנחת התמיד — עָלָיו מֻטָּל לְצַוּוֹת וּלְזָרֵז וּלְהַקְרִיב בְּעֵת חֲנִיָּתָן (תלמוד ירושלמי שבת פ"י):

Encharged to Elazar. He was assigned to carry them; oil, incense, and anointing oil. The continual [daily] meal-offering. His responsibility was to issue orders, to urge [the others], and to offer it [on the altar] when they camped.

פקדת כל המשכן. וְעוֹד הָיָה מְמֻנֶּה עַל מַשָּׂא בְנֵי קְהָת, לְצַוּוֹת אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, וְהוּא המשכן וכל אשר בו, כָּל הַסְּדוּרִים לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ, אֲבָל מַשָּׂא בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁאֵינָהּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַ"פִּ אִיתָמָר הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא:

The charge of the entire Mishkon. In addition, he was assigned to [oversee] the load of the sons of Kehos — to issue orders for everyone’s work and load. This is [what is meant by] “the Mishkon and all of its contents,” everything listed above in this chapter. But the load of the sons of Gershon and Merori, which did not consist of the holy of holies, was by order of Isamar, as is written in the portion of נָשׂא .