תנ״ך
במדבר ז׳:י״ב-י״ז
חלק מ: נשאנשא, חמישיפרק ז׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת־קׇרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָֽה׃
רש״י
למטה יהודה. יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שִׁבְטוֹ, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהִקְרִיב, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר "לְמַטֵּה יְהוּדָה" אֶלָּא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא, תַּ"ל "זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן" — מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא (שם):
Of the tribe of Yehudah. Scripture establishes his tribal kinship; but not that he solicited [payment] from his tribe and then brought [the offering]. But perhaps I should say לְמַטֵּה יְהוּדָה, “for the tribe of Yehudah,” [teaching] that he solicited payment from his tribe and then brought [the offering]? The Torah therefore teaches “this is Nachshon’s offering.” He brought his own.
וְקׇרְבָּנוֹ קַֽעֲרַת־כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם ׀ מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָֽה׃
רש״י
שניהם מלאים סלת. לְמִנְחַת נְדָבָה:
Both were filled with fine flour. As a voluntary meal-offering.
כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹֽרֶת׃
רש״י
עשרה זהב. כְּתַרְגּוּמוֹ, מִשְׁקַל עֶשֶׂר שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ הָיָה בָהּ:
[Of] ten gold [shekolim]. As Targum [Onkelos] interprets, the weight of ten shekolim by the Sanctuary standard was in it.
מלאה קטרת. לֹא מָצִינוּ קְטֹרֶת לְיָחִיד וְלֹא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, וְהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה (מנחות נ'):
Filled with incense. We do not find incense [brought] by an individual, nor [brought] on the outer altar, except for this one alone. This was a temporary injunction.
פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָד בֶּן־שְׁנָתוֹ לְעֹלָֽה׃
רש״י
פר אחד. מְיֻחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ (עי' ספרי):
One [young] bull. The best of its herd.
שְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד לְחַטָּֽאת׃
רש״י
שעיר עזים אחד לחטאת. לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם — טֻמְאַת סָפֵק (עי' ספרי):
One he-goat as a sin-offering. To atone for [defilement by passing over] the grave of the abyss — [for] indefinite defilement.
וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵֽי־שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קׇרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ {פ}
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויהי ביום פרשה סתומה
- סתומה: וידבר יהוה פרשה סתומה
- נשא, חמישי עלייה
- פרק ז׳
- נשא פרשת שבוע
ביום הראשון. אוֹתוֹ הַיּוֹם נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְסֵדֶר עוֹלָם:
On the first day. That day took ten crowns; [it fell on] the first [day] of creation, first of the leaders, etc., as recorded in Seder Olam.