עבודה זרה נ׳ ב

מוּתָּרוֹת, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּסְרַטְיָאוֹת — אֲסוּרוֹת, וְלֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ.

אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲנָא לָא נַגָּר אֲנָא וְלָא בַּר נַגָּר אֲנָא, וּפָרֵיקְנָא לֵיהּ: מַאי קוּשְׁיָא לֵיהּ? דְּרַב גִּידֵּל. בָּעֵינָא כְּעֵין פְּנִים, וְלֵיכָּא.

אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אִיקְּלַע רַבָּה בַּר יִרְמְיָה לְאַתְרִין, וַאֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּשְּׁבִיעִית, וְאֵין מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּמּוֹעֵד.

כָּאן וְכָאן אֵין מְגַזְּמִין, וְסָכִין שֶׁמֶן לִגְזוֹם, בֵּין בַּמּוֹעֵד בֵּין בַּשְּׁבִיעִית. וְלֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ.

אָמַר רָבִינָא: אֲנָא לָא נַגָּר אֲנָא וְלָא בַּר נַגָּר אֲנָא, וּמְפָרֵקְינָא לַהּ: מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ? אִילֵּימָא מוֹעֵד אַשְּׁבִיעִית קָא קַשְׁיָא לֵיהּ — מַאי שְׁנָא שְׁבִיעִית דְּשָׁרֵי, וּמַאי שְׁנָא מוֹעֵד דְּאָסוּר? מִי דָּמֵי?! שְׁבִיעִית — מְלָאכָה אָסַר רַחֲמָנָא, טִירְחָא שְׁרֵי; מוֹעֵד — אֲפִילּוּ טִירְחָא נָמֵי אָסוּר.

וְאֶלָּא זִיהוּם אַגִּיזּוּם קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מַאי שְׁנָא זִיהוּם דְּשָׁרֵי, וּמַאי שְׁנָא גִּיזּוּם דְּאָסוּר? מִי דָּמֵי?! זִיהוּם — אוֹקוֹמֵי אִילָנָא, וּשְׁרֵי; גִּיזּוּם — אַבְרוֹיֵי אִילָנָא, וְאָסוּר.

וְאֶלָּא, זִיהוּם אַזִּיהוּם קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: מַתְלִיעִין וּמְזַהֲמִין בַּשְּׁבִיעִית, וּרְמִינְהִי: מְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְכוֹרְכִין אוֹתָן, וְקוֹטְמִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין לָהֶם בָּתִּים, וּמַשְׁקִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין, בִּשְׁבִיעִית לָא!

וְדִלְמָא כִּדְרַב עוּקְבָא בַּר חָמָא, דְּאָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: תְּרֵי קִשְׁקוּשֵׁי הָווּ, חַד לְאַבְרוֹיֵי אִילָנָא וְאָסוּר, וְחַד לְסַתּוֹמֵי פִּילֵי וּשְׁרֵי. הָכִי נָמֵי תְּרֵי זִיהוּמֵי הָוֵי, חַד לְאוֹקוֹמֵי אִילָנֵי וּשְׁרֵי, וְחַד לְאַבְרוֹיֵי אִילָנֵי וְאָסוּר!

וְאֶלָּא, סִיכָה אַסִּיכָה קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: סָכִין שֶׁמֶן לִגְזוֹם בֵּין בַּמּוֹעֵד וּבֵין בַּשְּׁבִיעִית, וּרְמִינְהִי: סָכִין אֶת הַפַּגִּין וּמְנַקְּבִין וּמְפַטְּמִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִין, בִּשְׁבִיעִית לָא!

מִי דָּמֵי?! הָכָא אוֹקוֹמֵי אִילָנָא, וּשְׁרֵי; הָתָם פַּטּוֹמֵי פֵּירָא, וַאֲסִיר!

אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא בַּר יִרְמְיָה: סִיכָה דְּמוֹעֵד אַזִּיהוּם דְּמוֹעֵד קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, מִכְּדִי הַאי אוֹקוֹמֵי וְהַאי אוֹקוֹמֵי, מַאי שְׁנָא הַאי דִּשְׁרֵי וּמַאי שְׁנָא הַאי דַּאֲסִור? הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: לֵית נַגָּר וְלָא בַּר נַגָּר דְּיִפְרְקִינַּהּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ בְּמַקֵּל, שָׁבַר מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — חַיָּיב, זָרַק מַקֵּל בְּפָנֶיהָ — פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שָׁבַר דַּהֲוָה לֵיהּ כְּעֵין זְבִיחָה, זָרַק נָמֵי הֲוָה לֵיהּ כְּעֵין זְרִיקָה! אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵינָא זְרִיקָה מִשְׁתַּבֶּרֶת, וְלֵיכָּא.

אֵיתִיבֵיהּ: סָפַת לָהּ צוֹאָה, אוֹ שֶׁנִּסֵּךְ לְפָנֶיהָ עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם —