עבודה זרה נ״ב א

תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, מִכָּאן אָמְרוּ: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִיָּד.

וְהָא בְּכֵלִים אוֹקֵימְנָא לַהּ! אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, מַקִּישׁ אֱלֹהֵיהֶם לְכֵלִים, מָה כֵּלִים עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף אֱלֹהֵיהֶם נָמֵי עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מַקֵּישׁ, אָמַר לָךְ: ״אֶת״ הִפְסִיק הָעִנְיָן.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דְּאֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? סְבָרָא הוּא, מִדְּנׇכְרִי עַד שֶׁתֵּעָבֵד, דְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. אֵימָא: דְּיִשְׂרָאֵל כְּלָל וּכְלָל לָא! הַשְׁתָּא גְּנִיזָה בָּעֲיָא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא?

וְאֵימָא כִּדְנׇכְרִי! אָמַר קְרָא: ״וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּחֵטְא.

אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּחֵטְא, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! אָמַר קְרָא: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, מִשְּׁעַת עֲשִׂיָּיה קָם לֵיהּ בְּאָרוּר.

אֵימָא הָנֵי מִילֵּי לְמֵיקַם גַּבְרָא בְּ״אָרוּר״, אִיתְּסוֹרֵי לָא מִיתַּסְרָא! ״תּוֹעֲבַת ה׳״ כְּתִיב.

וְרַבִּי עֲקִיבָא? דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה.

וְרַבִּי עֲקִיבָא, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד מְנָא לֵיהּ? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״, מִשֶּׁפִּסְּלוֹ נַעֲשֶׂה אֱלוֹהַּ.

וְאִידַּךְ, הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַב יוֹסֵף, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: מִנַּיִן לְגוֹי שֶׁפּוֹסֵל אֱלוֹהוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ״.

וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי: כְּתִיב ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״. הָא כֵּיצַד? פִּסְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ — ״לֹא תַחְמֹד״, פְּסָלוֹ מֵאֱלוֹהַּ — ״וְלָקַחְתָּ לָךְ״.

וְרַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁכְּחַן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נׇכְרִי דַּאֲסוּרָה מִיָּד, דְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּעָבֵד מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר קְרָא: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ דְּבָרִים שֶׁבַּסֵּתֶר.

וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״.

וְאִידַּךְ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב חִסְדָּא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁטְּעוּנָה גְּנִיזָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח״, מָה מִזְבֵּחַ טָעוּן גְּנִיזָה, אַף אֲשֵׁרָה טְעוּנָה גְּנִיזָה.

וְאִידַּךְ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ הָגוּן — כְּאִילּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ״.

אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּאִילּוּ נְטָעוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵצֶל מִזְבַּח״.

בָּעֵי רַב הַמְנוּנָא: רִיתֵּךְ כְּלִי לַעֲבוֹדָה זָרָה, מַהוּ? עֲבוֹדָה זָרָה דְּמַאן? אִילֵימָא עֲבוֹדָה זָרָה דְּנׇכְרִי, בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵין לְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ! אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּיִשְׂרָאֵל.

אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא הִיא גּוּפַהּ לָא מִיתַּסְרָא עַד שֶׁתֵּעָבֵד, מְשַׁמְּשֶׁיהָ מִיבַּעְיָא? וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: ״אֲסוּרָה מִיָּד״.

מַאי מְשַׁמְּשִׁין? מְמַשְׁמְשִׁין גָּמְרִינַן, מָה הָתָם עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אַף הָכָא עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ, אוֹ דִלְמָא מִינַּהּ גָּמַר, מָה הִיא אֲסוּרָה מִיָּד, אַף מְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲסוּרִין מִיָּד?

מַאי אִירְיָא דְּקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ רִיתֵּךְ כְּלִי? תִּיבְּעֵי לֵיהּ עָשָׂה!

רַב הַמְנוּנָא מִשּׁוּם טוּמְאָה יְשָׁנָה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, דִּתְנַן: כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין, נִשְׁתַּבְּרוּ טָהֵרוּ, חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים — יַחְזְרוּ לְטוּמְאָה יְשָׁנָה.

וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: כִּי הָדְרָא טוּמְאָה — הָנֵי מִילֵּי לְטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל טוּמְאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? וְתִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁאָר טוּמְאוֹת דְּרַבָּנַן.

חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן מִי הָדְרָא אוֹ לָא הָדְרָא? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לָא הָדְרָא, טוּמְאָה דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ לָא? תֵּיקוּ.

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכָלִים, מַהוּ? מִי מַהֲנֵיא לְהוּ בִּיטּוּל לְטַהוֹרִינְהוּ מִטּוּמְאָה, אוֹ לָא?

וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כֵּלִים! כֵּלִים לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — טוּמְאָה נָמֵי בָּטְלָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — אֳוכָלִין.

וְתִיבְּעֵי לֵיהּ עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ! עֲבוֹדָה זָרָה גּוּפַהּ לָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ,