עבודה זרה נ״ו א

וְאֵין בּוֹצְרִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשֶׂה פֵּירוֹתָיו בְּטוּמְאָה, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין דּוֹרְכִין, אֲבָל בּוֹצְרִין עִם הַנׇּכְרִי בַּגַּת, שֶׁמּוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לְבוֹר. וְהָתַנְיָא: יַיִן מִשֶּׁיְּקַפֶּה!

אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי עֲקִיבָא, הָא רַבָּנַן, דִּתְנַן: יַיִן מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּקַפֶּה.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: קִיפּוּי דְּבוֹר, אוֹ קִיפּוּי דְּחָבִית?

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: יַיִן — מִשֶּׁיְּקַפֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקִּפָּה, קוֹלֵט מִן הַגַּת הָעֶלְיוֹנָה וּמִן הַצִּינּוֹר וְשׁוֹתֶה. שְׁמַע מִינַּהּ קִיפּוּי דְּבוֹר קָאָמְרִינַן, שְׁמַע מִינַּהּ.

וְהָתָנֵי רַב זְבִיד בִּדְבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: יַיִן — מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר וִיקַפֶּה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּשַׁלֶּה בֶּחָבִיּוֹת! תָּרְצַהּ נָמֵי לְהָךְ קַמַּיְיתָא הָכִי: יַיִן — מִשֶּׁיֵּרֵד לַבּוֹר וִיקַפֶּה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיְּשַׁלֶּה בֶּחָבִיּוֹת.

וְאֶלָּא, מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: אֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר, לֵימָא תְּלָתָא תַּנָּאֵי הִיא? לָא, שָׁאנֵי יֵין נֶסֶךְ דְּאַחְמִירוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.