עבודה זרה נ״ח ב

מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי שִׁיכְרָא קָא שָׁתוּ? אֶלָּא וַדַּאי הַאי חַמְרָא הוּא, וְנַסְּכֵיהּ. מַאן דְּשָׁרֵי שַׁפִּיר שְׁרֵי, מֵימָר אָמַר: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן כִּי הָנֵי חַמְרָא קָא שָׁתוּ, וְאָמְרוּ לִיה לְדִידִי ״תָּא אַשְׁקֵינַן״? אֶלָּא וַדַּאי שִׁיכְרָא הוּא (קָא שָׁתוּ), וְלָא נַסְּכֵיהּ.

וְהָא קָא חָזֵי! בְּלֵילְיָא. וְהָא קָא מֹרַח לֵיהּ! בְּחַדְתָּא.

וְהָא קָא נָגַע בֵּיהּ בְּנַטְלָא, וְהָוֵה לֵיהּ מַגַּע גּוֹי שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה וְאָסוּר! לָא צְרִיכָא, דְּקָא מוֹרֵיק אוֹרוֹקֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה, וְכֹל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּסָכוֹ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: וְאֵימָא ״מְזָגוֹ״! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּדִכְתִיב קָאָמֵינָא, ״טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ״. אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן תּוֹרָה לְעַצְמָהּ, לְשׁוֹן חֲכָמִים לְעַצְמוֹ.

מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.

רַבִּי יִרְמְיָה אִיקְּלַע לְסִבְּתָא, חֲזָא חַמְרָא דְּמָזְגִי גּוֹיִם וְאִישְׁתִּי יִשְׂרָאֵל מִינֵּיהּ, וַאֲסַר לְהוּ מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״. אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ גּוֹי אָסוּר, מִשּׁוּם ״לָךְ לָךְ, אָמְרִין נְזִירָא; סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לָא תִּקְרַב״.

רֵישׁ לָקִישׁ אִיקְּלַע לְבׇצְרָה, חֲזָא יִשְׂרָאֵל דְּקָאָכְלִי פֵּירֵי דְּלָא מְעַשְּׂרִי, וַאֲסַר לְהוּ. חֲזָא מַיָּא דְּסָגְדִי לְהוּ גּוֹיִם וְשָׁתוּ יִשְׂרָאֵל, וַאֲסַר לְהוּ.

אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמִקְטוֹרָךְ עֲלָךְ זִיל הֲדַר בֶּצֶר, לָאו הַיְינוּ בׇּצְרָה, וּמַיִם שֶׁל רַבִּים אֵין נֶאֱסָרִין.

רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ,