עבודה זרה ז׳ ב

בְּפַרְהֶסְיָא — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְקַבְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִלְכְתָא כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.

מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה לִפְנֵיהֶם וּשְׁלֹשָׁה לְאַחֲרֵיהֶם — אָסוּר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן — אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן — מוּתָּר.

גְּמָ׳ אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר שְׁמוּאֵל: נוֹצְרִי, לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעוֹלָם אָסוּר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן מוּתָּר כּוּ׳. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: הֵן בְּלֹא אֵידֵיהֶן, וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי סָבְרִי: הֵן וְאֵידֵיהֶן.

אִיבָּעֵית אֵימָא: נָשָׂא וְנָתַן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: נָשָׂא וְנָתַן מוּתָּר, וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי סָבְרִי: נָשָׂא וְנָתַן אָסוּר.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דִּשְׁמוּאֵל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּגּוֹלָה אֵין אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם, תַּנָּא קַמָּא אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, רַבָּנַן בָּתְרָאֵי לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל.

אִיבָּעֵית אֵימָא: דְּנַחוּם הַמָּדִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. דְּתַנְיָא, נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֶחָד לִפְנֵי אֵידֵיהֶן, תַּנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ דְּנַחוּם הַמָּדִי, וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי אִית לְהוּ דְּנַחוּם הַמָּדִי.

גּוּפָא, נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֶחָד לִפְנֵי אֵידֵיהֶן. אָמְרוּ לוֹ: נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר. וְהָאִיכָּא רַבָּנַן בָּתְרָאֵי דְּקָיְימִי כְּוָותֵיהּ! מַאן חֲכָמִים? נַחוּם הַמָּדִי הוּא.

תַּנְיָא אִידַּךְ: נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מוֹכְרִין לָהֶן סוּס זָכָר וְזָקֵן בַּמִּלְחָמָה. אָמְרוּ לוֹ: נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר.

וְהָאִיכָּא בֶּן בְּתִירָא דְּקָאֵי כְּוָותֵיהּ, דִּתְנַן: בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס. בֶּן בְּתִירָא לָא מְפַלֵּיג בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת, אִיהוּ מִדְּקָא מְפַלֵּיג בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת, כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. וּלְרַבָּנַן נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר.

תַּנְיָא [אִידַּךְ], נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֵּׂר זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין. אָמְרוּ לוֹ: נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר! וְהָאִיכָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּקָאֵי כְּוָותֵיהּ, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין! הָתָם בִּדְגִנּוּנִיתָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי: גַּבְרָא רַבָּה אֲתָא מֵאַתְרִין, כֹּל מִילְּתָא דְּאָמַר, אָמְרִי לֵיהּ: ״נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר וְלֹא נֶאֱמַר״. אֲמַר [לֵיהּ]: אִיכָּא חֲדָא דְּעָבְדִינַן כְּוָותֵיהּ, דְּתַנְיָא: נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״.

אֲמַר [לֵיהּ] בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּתַלְיָא בְּאַשְׁלֵי רַבְרְבֵי.

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה׳ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וְגוֹ׳״, אֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה״.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יִתְפַּלֵּל, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד״.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי, הָכְתִיב: ״אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי״! הָכִי קָאָמַר: ״אֶשְׁפּוֹךְ לְפָנָיו שִׂיחִי״ — בִּזְמַן שֶׁצָּרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי, הָכְתִיב: ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף״! הָכִי קָאָמַר: אֵימָתַי תְּפִלָּה לְעָנִי? בִּזְמַן שֶׁלִּפְנֵי ה׳ יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ.

מִכְּדֵי קְרָאֵי לָא כְּמָר דָּיְיקִי וְלָא כְּמָר דָּיְיקִי, בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי?

כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי שִׂמְלַאי [דְּדָרֵישׁ רַבִּי שִׂמְלַאי]: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, מְנָלַן? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב: ״ה׳ אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״.