בבא בתרא ק״ב א

מָצָא שְׁלֹשָׁה – אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע עַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, וּבוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה – בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִילּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ – נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.

אָמַר מָר: מֵאַרְבַּע וְעַד שְׁמוֹנֶה. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – הָא אָמְרִי: אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ! אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא אָמַר: שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה!

לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וְהַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: מְצָאָן רְצוּפִין, וְאֵין בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַד שְׁמוֹנֶה – יֵשׁ לָהֶן תְּפוּסָה, וְאֵין לָהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: רוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיִּים כְּאִילּוּ אֵינָן, וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה.

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אֵימָא סֵיפָא: בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מַנִּי? אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין הָוְיָין! אִי רַבָּנַן, תַּמְנֵי סְרֵי הָוְיָין!

לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּכְגוֹן דִּבְדַק בַּאֲלַכְסוֹנָא.

וּמִדְּהָא בַּאֲלַכְסוֹנָא – הָא נָמֵי בַּאֲלַכְסוֹנָא; עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי הָוְיָין! חֲדָא בַּאֲלַכְסוֹנָא אָמְרִינַן, תְּרֵי בַּאֲלַכְסוֹן לָא אָמְרִינַן.