בבא בתרא ק״ו ב

אֲמַר לֵיהּ: הָוְיָא עֶשְׂרִין גְּרִיוֵי. מְשַׁחֵיהּ, וְלָא הֲוַאי אֶלָּא חֲמֵיסְרָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: סְבַרְתְּ וְקַבֵּילְתְּ.

וְהָתְנַן: פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – הִגִּיעוֹ, עַד שְׁתוּת – יְנַכֶּה! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קִים לֵיהּ בְּגַוַּהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּקִים לֵיהּ בְּגַוַּהּ – סְבַר וְקַבֵּיל.

וְהָא עֶשְׂרִין אֲמַר לִי! אֲמַר לֵיהּ: דַּעֲדִיפָא כְּעֶשְׂרִין.

תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, כֵּיוָן שֶׁעָלָה גּוֹרָל לְאֶחָד מֵהֶן – קָנוּ כּוּלָּם. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּתְחִלַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מָה תְּחִלָּה בְּגוֹרָל, אַף כָּאן בְּגוֹרָל.

אִי – מַה לְּהַלָּן בְּקַלְפִּי וְאוּרִים וְתוּמִּים, אַף כָּאן בְּקַלְפִּי וְאוּרִים וְתוּמִּים?! אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּהָהוּא הֲנָאָה דְּקָא צָיְיתִי לַהֲדָדֵי, גָּמְרִי וּמַקְנוּ לַהֲדָדֵי.

אִיתְּמַר: שְׁנֵי אַחִין שֶׁחָלְקוּ, וּבָא לָהֶן אָח מִמְּדִינַת הַיָּם; רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְקַמְּצִין.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְרַב דְּאָמַר בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת, אַלְמָא הָדַר דִּינָא; אֶלָּא מֵעַתָּה, הָנֵי בֵּי תְלָתָא דְּקָיְימִי, וַאֲזוּל בֵּי תְרֵי מִינַּיְיהוּ וּפְלוּג, הָכִי נָמֵי דְּבָטְלָה מַחְלוֹקֶת?

הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, נְחִיתוּ אַדַּעְתָּא דְּבֵי תְּלָתָא מֵעִיקָּרָא; הָכָא, לָא נְחִיתוּ אַדַּעְתָּא דְּבֵי תְלָתָא מֵעִיקָּרָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר מְקַמְּצִין – לְמֵימְרָא דְּקָם דִּינָא?! וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בִּסְאָה הָאַחֲרוֹנָה. ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים – סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה!