בבא בתרא קט״ז ב

אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בָּהּ.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וְאָחִיו – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אֲמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בְּנוֹ.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין; וְאִילּוּ אִיתֵיהּ לְיִצְחָק – יִצְחָק קוֹדֵם, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתֵיהּ יִצְחָק – יַעֲקֹב קוֹדֵם; שְׁמַע מִינַּהּ.

מַתְנִי׳ בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן – שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.