בבא בתרא י״ג א

חַד גִּיסָא נִגְרָא וְחַד גִּיסָא נַהֲרָא – פָּלְגִין לַהּ בְּקַרְנָא זוֹל.

וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין כּוּ׳. אֵין בָּהֶן כְּדַי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה, מַהוּ? רַב יְהוּדָה אָמַר: אִית דִּינָא דְּ״גוּד, אוֹ אֶגּוּד״. רַב נַחְמָן אָמַר: לֵית דִּינָא דְּ״גוּד, אוֹ אֶגּוּד״.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לֵית דִּינָא דְּ״גוּד אוֹ אֶגּוּד״, בְּכוֹר וּפָשׁוּט שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן עֶבֶד וּבְהֵמָה טְמֵאָה, כֵּיצַד עוֹשִׂין? אֲמַר לֵיהּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: עוֹבֵד לָזֶה יוֹם אֶחָד, וְלָזֶה שְׁנֵי יָמִים.

מֵיתִיבִי: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין – עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד, וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד; דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ; אֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם! לִישָּׂא שִׁפְחָה – אֵינוֹ יָכוֹל, לִישָּׂא בַּת חוֹרִין – אֵינוֹ יָכוֹל; יִבָּטֵל?! וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״!

אֶלָּא כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ – וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכוֹתְבִין שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו. וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי!

שָׁאנֵי הָכָא, דְּ״אֶגּוּד״ אִיכָּא, ״גּוּד״ לֵיכָּא.

תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִין – אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד; עֲשָׂאָן לְשָׂכָר – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע; עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ – הֲרֵי עָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי: