בבא בתרא קנ״ג ב

אֲמַר רַבָּה: הֲרֵי מֵת, וַהֲרֵי קִבְרוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא, וּמָה סְפִינָה – שֶׁרוּבָּן לֵאָבֵד, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִּים וְחוּמְרֵי מֵתִים; חוֹלִין – שֶׁרוֹב חוֹלִין לְחַיִּים, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַבָּה – כְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא: מִי מוֹצִיא מִיַּד מִי? הוּא מוֹצִיא מִידֵיהֶן בְּלֹא רְאָיָה, וְהֵן אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ אֶלָּא בִּרְאָיָה; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.

רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִם בָּרִיא הוּא – עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע. אִם שְׁכִיב מְרַע הוּא – עֲלֵיהֶן לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁבָּרִיא הָיָה.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וּלְטוּמְאָה – כַּמַּחְלוֹקֶת. דִּתְנַן: בִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה – רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה.

בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן.

אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עָלָיו יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, אֲבָל עָבְרוּ עָלָיו יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה וְכוּ׳.