בבא בתרא ל׳ ב

דְּהַאי אַרְעָא דִּידִי הִיא, וְאַתְּ לָא זְבֵינְתַּהּ מִינַּאי? זִיל, לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. אָמַר רָבָא: דִּינָא קָאָמַר לֵיהּ.

הָהוּא דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא.

אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אִית לִי סָהֲדִי דַּאֲתַאי אִימְּלַכִי בָּךְ, וַאֲמַרְתְּ לִי: ״זִיל זְבֹין״! אֲמַר לֵיהּ: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי; הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. אָמַר רָבָא: דִּינָא קָאָמַר לֵיהּ.

כְּמַאן, כְּאַדְמוֹן? דִּתְנַן: הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה וְחָתוּם עָלֶיהָ בְּעֵד – אַדְמוֹן אוֹמֵר: הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי; הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיבֵּד אֶת זְכוּתוֹ.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן – הָתָם עֲבַד לֵיהּ מַעֲשֶׂה; אֲבָל הָכָא דִּבּוּרָא – עֲבִיד אִינִישׁ דְּמִיקְּרֵי וְאָמַר.

הָהוּא דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא! אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אִית לִי סָהֲדִי דַּאֲתֵית בְּאוּרְתָּא, וַאֲמַרְתְּ לִי: זַבְנַהּ נִיהֲלִי! אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא אֶיזְבּוֹן דִּינַאי. אָמַר רָבָא: עֲבִיד אִינִישׁ דְּזָבֵין דִּינֵיהּ.

הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִפְּלָנְיָא זְבֵינְתַּהּ, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא נְקִיטְנָא שְׁטָרָא דִּזְבַנִי לַיהּ מִינֵּיהּ הָא אַרְבְּעִי שְׁנֵי!

אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ ״שְׁנֵי חֲזָקָה״ – תְּלָת שְׁנֵי קָא אָמֵינָא?! שְׁנֵי חֲזָקָה טוּבָא קָא אָמֵינָא. אָמַר רָבָא: עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּקָרוּ לִשְׁנֵי טוּבָא ״שְׁנֵי חֲזָקָה״.

וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַכְלַהּ שְׁבַע – דִּקְדֵים חֲזָקָה דְהַאי לִשְׁטָרָא דְהָךְ;