בבא בתרא ל״ג ב

כֵּיוָן דְּאוֹדִי – אוֹדִי.

זֶה אוֹמֵר: ״שֶׁל אֲבוֹתַי״, וְזֶה אוֹמֵר: ״שֶׁל אֲבוֹתַי״; הַאי אַיְיתִי סָהֲדִי דַּאֲבָהָתֵיהּ הוּא, וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדִי דַּאֲכַל שְׁנֵי חֲזָקָה –

אָמַר רַב חִסְדָּא: מָה לוֹ לְשַׁקֵּר? אִי בָּעֵי, אָמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבֵינְתַּהּ וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אַבָּיֵי וְרָבָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב חִסְדָּא – ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״ בִּמְקוֹם עֵדִים – לָא אָמְרִינַן.

הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבַנִי, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲזַל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּאַכְלַהּ תַּרְתֵּי שְׁנֵי. אָמַר רַב נַחְמָן: הָדְרָא אַרְעָא, וְהָדְרִי פֵּירֵי.

אָמַר רַב זְבִיד: אִם טָעַן וְאָמַר ״לְפֵירוֹת יָרַדְתִּי״ – נֶאֱמָן. לָאו מִי אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָקֵיט מַגָּלָא וְתוּבַלְיָא, וְאָמַר: אֵיזִיל אֶיגְדְּרֵיהּ לְדִיקְלָא דִפְלָנְיָא, דְּזַבְּנֵיהּ נִיהֲלִי – מְהֵימַן? אַלְמָא לָא חֲצִיף אִינִישׁ דְּגָזַר דִּיקְלָא דְּלָאו דִּילֵיהּ; הָכָא נָמֵי, לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְמֵיכַל פֵּירֵי דְּלָאו דִּילֵיהּ.

אִי הָכִי, אַרְעָא נָמֵי! אַרְעָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: אַחְוִי שְׁטָרָךְ. אִי הָכִי, פֵּירֵי נָמֵי! שְׁטָרָא לְפֵירֵי לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי.

הָהוּא דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא? אֲמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבַנִית, וַאֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה. אַיְיתִי חַד סָהֲדָא דְּאַכְלַהּ תְּלָת שְׁנֵי. סְבוּר רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי לְמֵימַר: הַיְינוּ נְסָכָא דְּרַבִּי אַבָּא –

דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּחֲטַף נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ. אַיְיתִי חַד סָהֲדָא דְּמִיחְטָף חֲטַפָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִין, חֲטַפִי – וְדִידִי חֲטַפִי. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: