בבא בתרא ל״ה א

דְּרַב אָמַר: יַחְלוֹקוּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי? הָתָם, לֵיכָּא לְמֵיקַם עֲלַהּ דְּמִילְּתָא; הָכָא, אִיכָּא לְמֵיקַם עֲלַהּ דְּמִילְּתָא.

וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה; וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ, וְיָלְדָה – זֶה אוֹמֵר: ״עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי יָלְדָה״, וְזֶה אוֹמֵר: ״מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יָלְדָה״ – יַחְלוֹקוּ?

הָתָם, לְהַאי