בבא בתרא ל״ח

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא, וְלֵימָא לֵיהּ: כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא זַבֵּינִי לָךְ, עֲקוֹר כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא, וְזִיל! אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּבָא מֵחֲמַת טַעֲנָה.

אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: וְאִי כּוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא זַבֵּין לֵיהּ, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי.

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָנֵי מַשְׁכְּנָתָא דְסוּרָא – דִּכְתִב בְּהִי הָכִי: ״בְּמִישְׁלַם שְׁנַיָּא אִלֵּין, תִּיפּוֹק אַרְעָא דָּא בְּלָא כְּסַף״; אִי כָּבֵישׁ לֵיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא, וְאָמַר: ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי״ – הָכִי נָמֵי דִּמְהֵימַן?! מְיתַקְּנִי רַבָּנַן מִילְּתָא דְּאָתֵי בַּהּ לִידֵי פְסֵידָא? אֶלָּא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי; הָכָא נָמֵי, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי,

מַתְנִי׳ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה – יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. הָיָה בִּיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל, בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה – אֵינָהּ חֲזָקָה, עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בִּמְדִינָה אַחַת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּאַסְפַּמְיָא – וְיַחְזִיק שָׁנָה, יֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה, וְיָבֹא לְשָׁנָה אַחֶרֶת.

גְּמָ׳ מַאי קָסָבַר תַּנָּא קַמָּא? אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, אֲפִילּוּ יְהוּדָה וְגָלִיל נָמֵי! אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא הָוְיָא מֶחָאָה, אֲפִילּוּ יְהוּדָה וִיהוּדָה נָמֵי לָא!

אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב, לְעוֹלָם קָסָבַר: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, וּמִשְׁנָתֵינוּ – בִּשְׁעַת חֵירוּם שָׁנוּ. וּמַאי שְׁנָא יְהוּדָה וְגָלִיל דְּנָקֵיט?

הָא קָא מַשְׁמַע לַן –

דִּסְתַם יְהוּדָה וּגְלִיל, כִּשְׁעַת חֵירוּם דָּמוּ.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי בוֹרֵחַ. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: וְכִי לִמְחוֹת בְּפָנָיו הוּא צָרִיךְ?!

וְרַב – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא הָוְיָא מֶחָאָה?! וְהָאָמַר רַב: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה! רַב – טַעְמָא דְּתַנָּא דִידַן קָמְפָרֵשׁ, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַחֲזִיקִים בְּנִכְסֵי בוֹרֵחַ. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לִי: פְּשִׁיטָא! וְכִי לִמְחוֹת בְּפָנָיו הוּא צָרִיךְ?!

וְרַב – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה?! וְהָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מִיחָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר לוֹ, הָוְיָא מֶחָאָה –

דְּאָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל: מִיחָה בִּפְנֵי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר לוֹ – הָוְיָא מֶחָאָה, מִיחָה בִּפְנֵי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר לוֹ – לָא הָוְיָא מֶחָאָה. וְרַב – חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ, וְחַבְרָא דְחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ.

אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: אֵין מַחְזִיקִין בְּנִכְסֵי בוֹרֵחַ, וּמֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה. תַּרְתֵּי?! לָא קַשְׁיָא; כָּאן בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מָמוֹן, כָּאן בּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מְרָדִין.

הֵיכִי דָּמֵי מֶחָאָה? אָמַר רַב זְבִיד: ״פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא״ – לָא הָוְיָא מֶחָאָה. ״פְּלָנְיָא גַּזְלָנָא הוּא, דְּנָקֵיט לַהּ לְאַרְעַאי בְּגַזְלָנוּתָא,