בבא בתרא מ״ז א

קַבְּלָן – אָמְרִי לַהּ מֵעִיד, וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד. אָמְרִי לַהּ מֵעִיד – כְּעָרֵב דָּמֵי. וְאָמְרִי לַהּ אֵינוֹ מֵעִיד – דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלֶהֱווֹ בִּידֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ, דְּכִי אָתֵי בַּעַל חוֹב – מַאי דְּבָעֵי שָׁקֵיל.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.

הֵיכִי דָמֵי? אִי אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ הָנָךְ נָמֵי לָא. אִי דְּלָא אָתוּ בְּטַעְנְתָא דַאֲבוּהוֹן – אֲפִילּוּ בֶּן גַּזְלָן נָמֵי!

לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָמְרִי עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״. הָנָךְ – אִיכָּא לְמֵימַר קוּשְׁטָא קָא אָמְרִי. הַאי – אַף עַל גַּב דְּאוֹדִי נָמֵי לָא מְהֵימַן, כִּדְרַב כָּהֲנָא – דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ לְשַׁחְווֹר.

אָמַר רָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּזְלָן נָמֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּקָא אָתֵי בְּטַעְנְתָא דְּאַבָּא דַּאֲבוּהּ.

הֵיכִי דָּמֵי גַּזְלָן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק עַל שָׂדֶה זוֹ בְּגַזְלָנוּתָא. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּבֵית פְּלוֹנִי, שֶׁהוֹרְגִין נְפָשׁוֹת עַל עִסְקֵי מָמוֹן.

תָּנוּ רַבָּנַן: אוּמָּן – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאוּמָּנוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס – אֵין לוֹ חֲזָקָה, יָרַד מֵאֲרִיסוּתוֹ – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. בֵּן שֶׁחָלַק, וְאִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כׇּל אָדָם.

בִּשְׁלָמָא בֵּן שֶׁחָלַק – אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא. אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא,