בבא בתרא נ״ז

הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה חֲתִימִי עֲלֵיהּ בֵּי תְרֵי, שָׁכֵיב חַד מִינַּיְיהוּ. אֲתָא אֲחוּהּ דְּהַאי דְּקָאֵי, וְחַד אַחֲרִינָא, לְאַסְהוֹדֵי אַחֲתִימַת יְדֵיהּ דְּאִידַּךְ.

סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין – שְׁלֹשָׁה אַחִין, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן.

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: מִי דָּמֵי?! הָתָם לָא נָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְאַחֵי, הָכָא נָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְאַחֵי.

מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲזָקָה, וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֲזָקָה? הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר; תַּנּוּר, רֵיחַיִם וְכִירַיִים; וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים; וְנוֹתֵן זִבְלוֹ בֶּחָצֵר – אֵינָהּ חֲזָקָה. אֲבָל עָשָׂה מְחִיצָה לִבְהֶמְתּוֹ – גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְכֵן לַתַּנּוּר וְכֵן לַכִּירַיִים וְכֵן לָרֵיחַיִם; הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלִין לְתוֹךְ הַבַּיִת; וְעָשָׂה מָקוֹם לְזִבְלוֹ – עָמוֹק שְׁלֹשָׁה אוֹ גָבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה; הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?

אָמַר עוּלָּא: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה – בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ קָנָה, כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּנִכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה – בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ לֹא קָנָה.

מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: וּכְלָלָא הוּא?! וַהֲרֵי נִיר – דִּבְנִכְסֵי הַגֵּר קָנָה, בְּנִכְסֵי חֲבֵירוֹ לֹא קָנָה! וַהֲרֵי אֲכִילַת פֵּירוֹת – דִּבְנִכְסֵי חֲבֵירוֹ קָנָה, בְּנִכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה!

אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ:

הָכָא בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין עָסְקִינַן – דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, אַמְּחִיצָה קָפְדִי.

וּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי?! וְהָא תְּנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה – אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר!

אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָכָא בִּרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹרֵי בָתִּים עָסְקִינַן; דִּבְהַעֲמָדָה כְּדִי לָא קָפְדִי, וְאַמְּחִיצָה קָפְדִי.

רַב פָּפָּא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; וְאִיכָּא דְּקָפְדִי וְאִיכָּא דְּלָא קָפְדִי; גַּבֵּי מָמוֹנָא – לְקוּלָּא, גַּבֵּי אִיסּוּרָא – לְחוּמְרָא.

רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא קָפְדִי, וְהָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה: בַּכֹּל שׁוּתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, חוּץ מִן הַכְּבִיסָה – שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל הַכְּבִיסָה.

״וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״ – אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – רָשָׁע הוּא! אִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא – אָנוּס הוּא! לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחְרִיתָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי בְּנָאָה: חָלוּק שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין בְּשָׂרוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו. טַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? כֹּל שֶׁאֵין חֲלוּקוֹ נִרְאֶה מִתַּחְתָּיו טֶפַח. שֻׁלְחָן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – כֵּיצַד? שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי גְּדִיל, וּשְׁלִישׁ גְּלַאי – וְעָלָיו קְעָרוֹת וְיָרָק. וְטַבַּעְתּוֹ מִבַּחוּץ.

וְהָא תַּנְיָא: טַבַּעְתּוֹ מִבִּפְנִים! לָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא יָנוֹקָא, הָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵיכָּא יָנוֹקָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא, הָא דְּלֵיכָּא שַׁמָּעָא.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּאִיכָּא שַׁמָּעָא; וְלָא קַשְׁיָא – הָא בִּימָמָא, הָא בְּלֵילְיָא.

וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ – דּוֹמֶה