בבא בתרא נ״ט

תְּנַן: ״הַמַּזְחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה״. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי – שַׁפִּיר.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁאִם רָצָה לִבְנוֹת תַּחְתָּיו בּוֹנֶה, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ?

הָכָא בְּמַזְחֵילָה שֶׁל בִּנְיָן עָסְקִינַן, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא נִיחָא לִי דְּתִתְּרַע אֲשִׁיתַאי.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: צִינּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַגָּג לְסוֹתְמוֹ, בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ קַנְיָא לָךְ חָצֵר דִּידִי לְמִשְׁדֵּא בֵּיהּ מַיָּא, לְדִידִי נָמֵי קְנֵי לִי מַיָּא דְּאִיגָּרָךְ.

אִיתְּמַר, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: מְעַכֵּב. רַבִּי חָמָא, אָמַר: אֵינוֹ מְעַכֵּב. אֲזַל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי בֵּיסָא, אֲמַר לְהוּ: מְעַכֵּב. קָרֵי עֲלֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא: ״וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק״ – זֶה רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חָמָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי בֵּיסָא.

סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה. הֵיכִי דָּמֵי סוּלָּם הַמִּצְרִי? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אַרְבָּעָה חֲווֹקִין.

חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה כּוּ׳. מַאי שְׁנָא גַּבֵּי סוּלָּם דְּלָא מְפָרֵשׁ, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי חַלּוֹן דִּמְפָרֵשׁ? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּסֵיפָא.

אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה, וְיָכוֹל לְמַחוֹת; לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת. וְרַבִּי אִילְעָא אָמַר: אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְיָכוֹל לְמַחוֹת.

לֵימָא בְּכוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם קָא מִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: כּוֹפִין, וּמַר סָבַר: אֵין כּוֹפִין?

לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוֹפִין, וְשָׁאנֵי הָכָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: זִימְנִין דְּמוֹתְבַתְּ שַׁרְשִׁיפָא תּוּתָךְ, וְקָיְימַתְּ וְקָא חָזֵית. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, אֲמַר לֵיהּ: עֲבֵיד לֵיהּ כְּרַבִּי אִילְעָא.

אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְאוֹרָה – אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.

מַתְנִי׳ הַזִּיז; עַד טֶפַח – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה,

וְיָכוֹל לְמַחוֹת. פָּחוֹת מִטֶּפַח – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי מָנִי, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי מָנִי: הֶחְזִיק בְּטֶפַח – הֶחְזִיק בְּאַרְבַּע. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הֶחְזִיק רוֹחַב טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע – הֶחְזִיק בְּרוֹחַב אַרְבַּע.

פָּחוֹת מִטֶּפַח – אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּעַל הַגָּג בְּבַעַל הֶחָצֵר, אֲבָל בַּעַל הֶחָצֵר בְּבַעַל הַגָּג – יָכוֹל לְמַחוֹת. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: אֲפִילּוּ בַּעַל חָצֵר בְּבַעַל הַגָּג, אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת.

לֵימָא בְּהֶיזֵּק רְאִיָּה קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, וּמָר סָבַר: לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק?

לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר לֵיהּ: לְתַשְׁמִישְׁתָּא – לָא חֲזֵי; לְמַאי חֲזֵי – לְמִתְלֵא בֵּיהּ מִידֵּי; מַהְדַּרְנָא אַפַּאי וְתָלֵינָא בֵּיהּ.

וְאִידַּךְ – אֲמַר לֵיהּ: זִימְנִין דִּבְעִיתַתְּ.

מַתְנִי׳ לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין. לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת – לֹא יִפְתָּחֶנָּה בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין. בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ – לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; אֶלָּא אִם רָצָה – בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לְפָנִים מִבֵּיתוֹ, וּבוֹנֶה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ, וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

גְּמָ׳ מַאי אִירְיָא לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין? אֲפִילּוּ לַחֲצַר חֲבֵירוֹ נָמֵי לָא!

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר – לָא מִיבַּעְיָא לַחֲצַר חֲבֵרוֹ דְּלָא, אֲבָל לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין, דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף הָא קָא בָּעֵית אִצְטְנוֹעֵי מִינַּאי בֶּחָצֵר; קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ: עַד הָאִידָּנָא – בֶּחָצֵר הֲוָה בָּעֵינָא אִצְטְנוֹעֵי מִינָּךְ, הַשְׁתָּא – אֲפִילּוּ בַּבַּיִת נָמֵי בָּעֵינָא אִצְטְנוֹעֵי מִינָּךְ.

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח חַלּוֹנָיו לַחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין; וּבָא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ: הֶחְזַקְתָּ בְּנִי, הֶחְזַקְתָּ; וּבָא לִפְנֵי רַבִּי חִיָּיא, אָמַר: יָגַעְתָּ וּפָתַחְתָּ, יְגַע וּסְתוֹם.

אָמַר רַב נַחְמָן: