בבא בתרא ס״א ב

לָא צְרִיכָא, דְּאַף עַל גַּב דִּמְצַר לֵיהּ מִצְרֵי אַבָּרַאי –

כִּדְרַב נַחְמָן, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ בְּבִירָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים – מְצָרִים הִרְחִיב לוֹ.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקָרוּ לֵיהּ לְבַיִת ״בַּיִת״ וּלְבִירָה ״בִּירָה״, פְּשִׁיטָא – בַּיִת זַבֵּין לֵיהּ, בִּירָה לָא זַבֵּין לֵיהּ! אֶלָּא דִּלְבִירָה נָמֵי קָרוּ לַהּ ״בַּיִת״? כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ!

לָא צְרִיכָא, דְּרוּבָּא קָרוּ לֵיהּ לְבַיִת ״בַּיִת״ לְבִירָה ״בִּירָה״, וְאִיכָּא נָמֵי דִּלְבִירָה קָרוּ לֵיהּ ״בַּיִת״; מַהוּ דְּתֵימָא כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן – מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב: ״וְלָא שַׁיַּירִית בִּזְבִינִי אִלֵּין כְּלוּם״, וְלָא כְּתַב, שְׁמַע מִינַּהּ שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר.

וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצַר לוֹ מְצָרִים הַחִיצוֹנִים – מְצָרִים הִרְחִיב לוֹ.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקָרוּ לֵיהּ לְשָׂדֶה ״שָׂדֶה״ וּלְבִקְעָה ״בִּקְעָה״, פְּשִׁיטָא – שָׂדֶה זַבֵּין לֵיהּ, בִּקְעָה לָא זַבֵּין לֵיהּ! וְאֶלָּא דִּלְבִקְעָה נָמֵי קָרוּ לַהּ ״שָׂדֶה״? כּוּלָּהּ זַבֵּין לֵיהּ!

לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא דִּלְשָׂדֶה קָרוּ לֵיהּ ״שָׂדֶה״ וּלְבִקְעָה ״בִּקְעָה״, וְאִיכָּא נָמֵי דִּלְבִקְעָה קָרוּ לַהּ ״שָׂדֶה״; מַהוּ דְּתֵימָא כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן – מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב לֵיהּ: ״לָא שַׁיַּירִית בִּזְבִינֵי אִלֵּין קֳדָמַי כְּלוּם״, וְלָא כְּתַב לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר.

וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בַּיִת – מִשּׁוּם דְּהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, אֲבָל בִּקְעָה – דְּכוּלַּהּ חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הִיא, אֵימָא כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ;

וְאִי אַשְׁמְעִינַן בִּקְעָה – מִשּׁוּם דְּלָא הֲוָה לֵיהּ לְמִימְצַר לֵיהּ, אֲבָל בַּיִת – דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִימְצַר לֵיהּ וְלָא מְצַר לֵיהּ, כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ; צְרִיכָא.

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל (בַּר שִׁילַת) מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: הַאי מַאן דִּמְזַבְּנִי לֵיהּ מִידֵּי לְחַבְרֵיהּ, צְרִיךְ לְמִכְתַּב לֵיהּ: ״לָא שַׁיַּירִית בִּזְבִינִי אִלֵּין קֳדָמַי כְּלוּם״, כְּמַאן? כְּרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ.

הָהוּא דְּאָמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״אַרְעָא דְּבֵי חִיָּיא מְזַבֵּנְנָא לָךְ״. הֲוַאי לֵיהּ תַּרְתֵּי אַרְעָתָא דַּהֲוָה מִתְקַרְיָן ״דְּבֵי חִיָּיא״. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲדָא אֲמַר לֵיהּ, תַּרְתֵּי לָא אֲמַר לֵיהּ.

וְאִי אֲמַר לֵיהּ: ״אַרְעָתָא״ סְתָמָא – מִיעוּט אַרְעָתָא שְׁתַּיִם. וְאִי אָמַר לֵיהּ: ״כֹּל אַרְעָתָא״ – כֹּל אַרְעָתָא דְּאִית לֵיהּ, לְבַר מִבּוּסְתָּנֵי וּפַרְדֵּיסֵי. וְאִי אֲמַר לֵיהּ: ״זִיהֲרָא״ – אֲפִילּוּ בֵּי בוּסְתָּנֵי וּפַרְדֵּיסֵי, לְבַר מִבָּתֵּי וְעַבְדֵי.