בבא בתרא פ״ח א

כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ, וְכִדְרַבָּה – דְּאָמַר רַבָּה: הִכִּישָׁהּ – נִתְחַיֵּיב בָּהּ.

אֵימוֹר דְּאָמַר רַבָּה – בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דְּאַנְקְטִינְהוּ נִיגְרָא בָּרָיָיתָא; כִּי הַאי גַּוְנָא מִי אָמַר?!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה תַּרְגֵּימְנוּהָ – וּמַנּוּ? רַבִּי זֵירָא; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ לָמוֹד בָּהּ לַאֲחֵרִים.

וּבְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: שׁוֹאֵל הָוֵי, וּמָר סָבַר: גַּזְלָן הָוֵי.

גּוּפָא – אָמַר שְׁמוּאֵל: הַנּוֹטֵל כְּלִי מִן הָאוּמָּן לְבַקְּרוֹ, וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ – חַיָּיב. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמֵיהּ.

הַהוּא גַּבְרָא דְּעָל לְבֵי טַבָּחָא, אַגְבַּהּ אַטְמָא דְבִישְׂרָא. בַּהֲדֵי דְּקָא אַגְבַּהּ, אֲתָא פָּרָשָׁא מִרְמֵא מִינֵּיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר, חַיְּיבֵיהּ לְשַׁלּוֹמֵי דְּמָיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמָיהּ.

הַהוּא גַּבְרָא דְּאַיְיתִי קָארֵי לְפוּם נַהֲרָא. אֲתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא, שְׁקוּל קָרָא קָרָא. אֲמַר לְהוּ: הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם.

אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, אֲמַר לְהוּ: אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דְּקַיְצִי דְּמַיְיהוּ, אֲבָל לָא קַיְצִי דְּמַיְיהוּ – בִּרְשׁוּת מָרַיְיהוּ קָיְימִי, וְשַׁפִּיר אַקְדֵּישׁ.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק, וּבֵירַר וְהִנִּיחַ – אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, לֹא קָנָה וְלֹא נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר.

גָּמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹתוֹ – קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר. לְהַחְזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר, וּלְעַשְּׂרוֹ אִי אֶפְשָׁר – שֶׁכְּבָר מַפְחִיתָן בְּדָמִים. הָא כֵּיצַד? מְעַשְּׂרוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי מַעֲשֵׂר.

אַטּוּ מִשּׁוּם דְּגָמַר בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת, קָנָה וְנִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר?! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: הָכָא בִּירֵא שָׁמַיִם עָסְקִינַן, כְּגוֹן רַב סָפְרָא, דְּקַיֵּים בְּנַפְשֵׁיהּ ״וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ״.

מַתְנִי׳ הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אֶחָד לִשְׁלשִׁים יוֹם. וּבַעַל הַבַּיִת, אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים.

חֶנְווֹנִי, מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת, וּמְקַנֵּח מֹאזְנַיִם עַל כׇּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּלַח, אֲבָל בְּיָבֵשׁ – אֵינוֹ צָרִיךְ.