בבא בתרא צ׳ א

וְעוּכְלָא. וְכַמָּה הִיא עוּכְלָא? אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בִּרְבִיעַ. וּבְמִדַּת הַלַּח הוּא עוֹשֶׂה הִין, וַחֲצִי הִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית, וּשְׁמִינִית, וְאֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בִּשְׁמִינִית – וְזֶהוּ קוּרְטוֹב.

וְלֶעְבֵּיד נָמֵי קַבַּיִים! אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בְּתַרְקַב. אַלְמָא טָעוּ אִינָשֵׁי תִּילְתָּא – אִי הָכִי, קַב נָמֵי לָא לֶיעְבֵּיד; דְּאָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בַּחֲצִי תַּרְקַב! אֶלָּא קַבַּיִים הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא עָבֵיד – דְּאָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בַּחֲצִי תַּרְקַב.

אַלְמָא טָעֵי אִינִישׁ רִיבְעָא – אִי הָכִי, חֲצִי תּוֹמֶן וְעוּכְלָא לָא לֶיעְבֵּיד! אָמַר רַב פָּפָּא: מִדּוֹת קְטַנּוֹת בְּקִיאִי בְּהוּ אִינָשֵׁי.

שְׁלִישִׁית הַהִין, רְבִיעִית הַהִין – לָא לֶיעְבֵּיד! כֵּיוָן דַּהֲווֹ בַּמִּקְדָּשׁ, לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. בַּמִּקְדָּשׁ נָמֵי לִיגְזוֹר! כֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן.

אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ יָתֵר מִשְּׁתוּת, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׁתַּכֵּר יוֹתֵר מִשְּׁתוּת. אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת – מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם אַפְקוֹעֵי תַּרְעָא, שְׁתוּת נָמֵי לָא!

אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹנָאָה – דְּלָא לֶיהֱוֵי בִּיטּוּל מִקָּח? וְהָאָמַר רָבָא: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן – אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר!

אֶלָּא דְּלָא לֶיהֱוֵי פְּסֵידָא לְתַגָּרָא.

פְּסֵידָא הוּא דְּלָא לֶיהֱוֵי לֵיהּ – רַוְוחָא לָא בָּעֵי?! זְבַן וְזַבֵּין – תַּגָּרָא אִיקְּרִי?!

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׁמוּאֵל קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ – ״וְהַשֶּׁקֶל – עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל – הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם״.