בבא קמא נ״ח ב

וּלְאִסְתַּמּוֹרֵי בְּגַוַּהּ? תֵּיקוּ.

כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

אָמַר רַב מַתְנָה, דְּאָמַר קְרָא: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר.

הַאי ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים!

אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵירוֹ״, אִי נָמֵי ״שְׂדֵה אַחֵר״! מַאי ״בִּשְׂדֵה אַחֵר״? שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר.

וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא; לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְנָלַן?

אִם כֵּן, לִכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי תַשְׁלוּמִין – ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּשְׂדֵה אַחֵר״! לְמָה לִי דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי ״וּבִעֵר״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

הֵיכִי שָׁיְימִינַן? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: סְאָה בְּשִׁשִּׁים סְאִין. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: תַּרְקַב בְּשִׁשִּׁים תַּרְקַבִּים. חִזְקִיָּה אָמַר: קֶלַח בְּשִׁשִּׁים קְלָחִים.

מֵיתִיבִי: אָכְלָה קַב אוֹ קַבַּיִים – אֵין אוֹמְרִים תְּשַׁלֵּם דְּמֵיהֶן, אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא עֲרוּגָה קְטַנָּה, וּמְשַׁעֲרִים אוֹתָהּ. מַאי, לָאו בִּפְנֵי עַצְמָהּ?

לָא, בְּשִׁשִּׁים.

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין שָׁמִין קַב – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא בֵּית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגְמוֹ.

מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אֵין שָׁמִין קַב בְּשִׁשִּׁים קַבִּים – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ מַזִּיק, וְלֹא כּוֹר בְּשִׁשִּׁים כּוֹרִין – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם מַזִּיק.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: הַאי ״וְלֹא בֵּית כּוֹר״?! ״וְלֹא כּוֹר״ מִבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, הָכִי קָתָנֵי: אֵין שָׁמִין קַב בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ נִיזָּק, וְלֹא קַב בְּבֵית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם נִיזָּק; אֶלָּא בְּשִׁשִּׁים.

הָהוּא גַּבְרָא דְּקַץ קַשְׁבָּא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חֲזֵי לִי, וּתְלָתָא תָּאלָתָא בְּקִינָּא הֲווֹ קָיְימִי, וַהֲווֹ שָׁווּ מְאָה זוּזֵי. זִיל הַב לֵיהּ תְּלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא. אָמַר: גַּבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּדָאֵין דִּינָא דְּפָרְסָאָה, לְמָה לִי? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: בְּשִׁשִּׁים.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם אָמְרוּ בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, יֹאמְרוּ בְּנִזְקֵי גוּפוֹ?!

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: בְּנִזְקֵי גוּפוֹ מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּתַנְיָא: הַמַּבְכִּיר כַּרְמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתוֹ כַּמָּה הָיָה יָפֶה קוֹדֶם לָכֵן, וְכַמָּה הוּא יָפֶה לְאַחַר מִכָּאן; וְאִילּוּ בְּשִׁשִּׁים לָא קָתָנֵי?

אַטּוּ גַּבֵּי בְהֶמְתּוֹ נָמֵי מִי לָא תַּנְיָא כִּי הַאי גַוְונָא?! דְּתַנְיָא: קָטְמָה נְטִיעָה – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גּוֹזְרֵי גְזֵירוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמְרִים: נְטִיעָה בַּת שְׁנָתָהּ – שְׁתֵּי כֶּסֶף, בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים – אַרְבָּעָה כֶּסֶף. אָכְלָה חֲזִיז – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּמְשׁוּיָּיר שֶׁבּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אוֹתָהּ כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה.