בבא קמא ה׳ ב

לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא תַּרְתֵּי, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינַּיְיהוּ; הֲדַר אָמַר: חֲדָא מִתַּרְתֵּי לָא אָתֵי.

אָמַר רָבָא: וְכוּלְּהוּ כִּי שָׁדֵית בּוֹר בֵּינַיְיהוּ – אָתְיָא כּוּלְּהוּ בַּמֶּה הַצַּד, לְבַר מִקֶּרֶן; מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְכוּלְּהוּ שֶׁכֵּן מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן.

וּלְמַאן דְּאָמַר: אַדְּרַבָּה, קֶרֶן עֲדִיפָא – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק; אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי אָתְיָא.

אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבִינְהוּ רַחֲמָנָא? לְהִלְכוֹתֵיהֶן.

קֶרֶן – לְחַלֵּק בֵּין תַּמָּה לְמוּעֶדֶת.

שֵׁן וָרֶגֶל – לְפוֹטְרָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

בּוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הָאָדָם.

אָדָם – לְחַיְּיבוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

אֵשׁ – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַטָּמוּן. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, לְאֵתוֹיֵי מַאי?