בבא קמא ו׳ ב

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

מָה לְשׁוֹר שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

רָבִינָא אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר. לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב.

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרֵהּ, בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל – הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!

אִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ, לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר!

לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק; תֹּאמַר בְּהָנֵי – שֶׁאֵין תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק.

שׁוֹר יוֹכִיחַ!

מָה לְשׁוֹר – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק.

בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין.

כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק. ״חָב הַמַּזִּיק״?! ״חַיָּיב הַמַּזִּיק״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי תַּנָּא יְרוּשַׁלְמִי הוּא, דְּתָנֵי לִישָּׁנָא קַלִּילָא.

לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּזָּקִין מִן הָעִידִּית. וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵינָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?!

אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכַל עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל; דִּמְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה.

אָמַר רָבָא: וּמָה אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אֲכַל – לָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא, דְּלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל, מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק – כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק.

וּבְהָא פְּלִיגִי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַטָּה – דְּנִיזָּק.

וְרַבִּי עֲקִיבָא, ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה, וְאַהְנִי קְרָא; אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה – כִּדְקָאָמֵינָא.

אַהֲנִי קְרָא – כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְעִידִּית לְנִיזָּק; וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק לָא שַׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב דִּידֵיהּ –

דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: תָּא אַתְּ גְּבִי מִזִּיבּוּרִית, אֶלָּא גְּבִי מִמֵּיטָב.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״?

אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ!

אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית.

לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב,