בבא קמא ע״ג ב

לָאו כְּדִיבּוּר דָּמֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי.

וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי? וְהָתְנַן: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּון מִתְּחִילָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד – דְּבָרָיו קַיָּימִין. וְאִם אָמַר: ״תְּמוּרַת עוֹלָה״, וְנִמְלַךְ וְאָמַר: ״תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה.

וְהָוֵינַן בַּהּ: נִמְלַךְ – פְּשִׁיטָא!

וְאָמַר רַב פָּפָּא: נִמְלַךְ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר קָאָמְרִינַן.

אָמְרִי: תְּרֵי ״תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר״ הָוֵי – חַד כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב, וְחַד כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד. כִּי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי״, דִּנְפִישׁ; כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ״ – אִית לֵיהּ.

אָמַר רָבָא: עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזַּמּוּ – נֶהֱרָגִין. דְּהַכְחָשָׁה תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִגְמְרָה.

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״מְעִידַנִי בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ״ – שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן; וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, דְּלֵיכָּא כַּת אַחֲרִינָא; מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד?! בָּתַר דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְחֵירוּת – דְּמֵי עֵינוֹ קָבָעֵי שַׁלּוֹמֵי?

וְעוֹד, דְּמֵי כּוּלֵּיהּ עֶבֶד לְרַב בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! וְעוֹד, ״שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן״ – הָרַב מִי נִיחָא לֵיהּ?

אֶלָּא לָאו כְּגוֹן דַּאֲתוֹ בֵּי תְרֵי, וְאָמְרִי: ״הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ, סִימֵּא אֶת עֵינוֹ״ – דְּבָעֵי מֵיתִיב לֵיהּ הָרַב דְּמֵי עֵינוֹ; וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי מְצִיעָאֵי, וְאָמְרִי: ״עֵינוֹ, וַהֲדַר שִׁינּוֹ״ – דְּלָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ אֶלָּא דְּמֵי שִׁינּוֹ, דְּקָא מַכְחֲשִׁי לֵיהּ קַמָּאֵי לִמְצִיעָאֵי.

וְהַיְינוּ ״שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן״ – דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַאי דְּקָאָמְרִי.

וְקָתָנֵי: ״וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין״ – מְצִיעָאֵי, ״מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד״.

שְׁמַע מִינַּהּ: הַכְחָשָׁה – תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא!

אָמַר אַבָּיֵי: לָא,

דְּאַפְכִינְהוּ וְאַזְּמִינְהוּ.

מִמַּאי?