בבא קמא פ״ד א

קָטָן שֶׁהָרַג אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַקָּטָן, הֵיכִי קָטְלִינַן לֵיהּ? הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״ – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם! אֶלָּא נְשָׁמָה שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְשָׁמָה אָמַר רַחֲמָנָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ; הָכִי נָמֵי, נְהוֹרָא שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ!

תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? הֲרֵי שֶׁהָיָה סוֹמֵא, וְסִימֵּא; קִיטֵּעַ, וְקִיטַּע; חִיגֵּר, וְחִיגֵּר; הֵיאַךְ אֲנִי מְקַיֵּים בָּזֶה ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״, מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם?

אָמְרִי: וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר – אֶפְשָׁר; הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר – לָא אֶפְשָׁר, וּפָטְרִינַן לֵיהּ! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַשָּׁלֵם – מַאי עָבְדִינַן לֵיהּ?

אֶלָּא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר – אֶפְשָׁר; הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר – לָא אֶפְשָׁר, וּפָטְרִינַן לֵיהּ!

דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ – וְאֵין נְתִינָה אֶלָּא מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״ – הָכִי נָמֵי דְּמָמוֹן הוּא?

אָמְרִי: דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – קְרָא יַתִּירָא דָּרְשִׁי; מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ״; ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן. ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״ – לְמָה לִי? אַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיכְתַּב ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״, כְּתַב נָמֵי ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״.

דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״יָד בְּיָד״ – דָּבָר הַנִּיתָּן מִיָּד לְיָד; וּמַאי נִיהוּ? מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״רֶגֶל בְּרָגֶל״ נָמֵי הָכִי הוּא?!

אָמְרִי: דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא – קְרָא יַתִּירָא קָא דָרְשִׁי; מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״; אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, ״יָד בְּיָד״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן. ״רֶגֶל בְּרָגֶל״ לְמָה לִי? אַיְּידֵי דִּכְתִיב ״יָד בְּיָד״, כְּתַב נָמֵי ״רֶגֶל בְּרָגֶל״.

אַבָּיֵי אוֹמֵר: אָתְיָא מִדְּתָנֵי דְּבֵי חִזְקִיָּה, דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״; ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ – וְלֹא נֶפֶשׁ וְעַיִן תַּחַת עַיִן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ עַיִן וָנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן – דְּבַהֲדֵי דְּעַוַּיר לֵיהּ, נְפַקָא לֵיהּ נִשְׁמְתֵיהּ.

וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מֵימָד אָמְדִינַן לֵיהּ; אִי מָצֵי מְקַבֵּל – עָבְדִינַן, וְאִי לָא מָצֵי מְקַבֵּל – לָא עָבְדִינַן; וְאִי אָמְדִינַן דְּמָצֵי מְקַבֵּל, וְעָבְדִינַן בֵּיהּ וּנְפַק רוּחֵיהּ – אִי מָיֵית, לֵימוּת! מִי לָא תְּנַן גַּבֵּי מַלְקוֹת: אֲמָדוּהוּ, וּמֵת תַּחַת יָדוֹ – פָּטוּר?

רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר, אָמַר קְרָא: ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״ – לִיתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַמָּשׁ – כִּי הֵיכִי דִּלְהַאי הָוֵי לֵיהּ צַעֲרָא, לְהַאי נָמֵי אִית לֵיהּ צַעֲרָא!

וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דִּמְפַנַּק – אִית לֵיהּ צַעֲרָא טְפֵי, וְאִיכָּא אִינִישׁ דְּלָא מְפַנַּק – לֵית לֵיהּ צַעֲרָא! לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִתַּבי לֵיהּ הַיְאךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי.

רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ – כִּי הֵיכִי דְּהַאי בָּעֵי אָסְיָיא, הַאי נָמֵי בָּעֵי אָסְיָיא!

מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא אִיכָּא דְּסָלֵיק בִּשְׂרֵיהּ הַיָּיא, וְאִיכָּא דְּלָא סָלֵיק בִּשְׂרֵיהּ הַיָּיא! לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיתַּב לֵיהּ הַיְאךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי.

רַב אָשֵׁי אָמַר: אָתְיָא ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מִשּׁוֹר; כְּתִיב הָכָא: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״, וּכְתִיב הָתָם: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר״ – מָה לְהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן.

מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מִשּׁוֹר? נֵילַף ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מֵאָדָם – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ״; מָה לְהַלָּן מַמָּשׁ, אַף כָּאן מַמָּשׁ!

אָמְרִי: דָּנִין נְזָקִין מִנְּזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְזָקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה! דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה!

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִ״תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ״ יָלֵיף לֵיהּ – אָדָם מֵאָדָם, וּנְזִיקִין מִנְּזִיקִין.

תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מַמָּשׁ. ״מַמָּשׁ״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ כְּכֹל הָנֵי תַּנָּאֵי?!

אָמַר רַבָּה: לוֹמַר שֶׁאֵין שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא כְּמַאן, כְּבֶן חוֹרִין?! בֶּן חוֹרִין מִי אִית לֵיהּ דָּמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: לוֹמַר שֶׁאֵין שָׁמִין אוֹתוֹ בְּנִיזָּק, אֶלָּא בְּמַזִּיק.

הָהוּא חַמְרָא דְּקַטַּע יְדָא דְיָנוֹקָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ לֵיהּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים. אָמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא אֲנַן חֲמִשָּׁה תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: לְבַר מִנֶּזֶק קָאָמֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא חֲמוֹר הוּא, וַחֲמוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ לֵיהּ נִזְקֵיהּ. וְהָא כְּעַבְדָּא בָּעֵי לְמִשְׁיְימֵיהּ! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שַׁיְימוּהּו כְּעַבְדָּא.

אֲמַר לְהוּ אֲבוּהּ דְּיָנוֹקָא: לָא בָּעֵינָא, דְּזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא קָא מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ לְיָנוֹקָא! אֲמַר לְהוּ: לְכִי גָדֵיל, מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ מִדִּידִי.

הָהוּא תּוֹרָא דַּאֲלַס יְדֵיהּ דְּיָנוֹקָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שַׁיְימוּהּו כְּעַבְדָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: כׇּל הַנִּישּׁוֹם כְּעֶבֶד – אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל! אֲמַר לְהוּ: לָא צְרִיכָא, דְּאִי תְּפַס.

רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: נִזְקֵי שׁוֹר בְּשׁוֹר, וְנִזְקֵי שׁוֹר בְּאָדָם – גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל. נִזְקֵי אָדָם בְּאָדָם, וְנִזְקֵי אָדָם בְּשׁוֹר – אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל.

מַאי שְׁנָא נִזְקֵי אָדָם בְּאָדָם וְנִזְקֵי אָדָם בְּשׁוֹר, דְּלָא – ״אֱלֹהִים״ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא; נִזְקֵי שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם נָמֵי –