בבא קמא פ״ה ב

לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״פֶּצַע בְּפָצַע״; מַאי ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.

רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק.

הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – מִכָּאן שֶׁנִּיתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפּאוֹת! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא ״וְרוֹפֵא יְרַפֵּא״! שְׁמַע מִינַּהּ, לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק.

וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ לִכְדַאֲמַרַן, לְמִיתְנֵי בֵּיהּ קְרָא בְּרִיפּוּי! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ״רַפֹּא רַפֹּא״ אוֹ ״יְרַפֵּא יְרַפֵּא״, מַאי ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״? שְׁמַע מִינַּהּ לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק.

מִכְלָל דְּמַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם נֶזֶק. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם נֶזֶק הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ?

צַעַר – כִּדְקָתָנֵי: צַעַר – כְּווֹאוֹ בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. רִיפּוּי – דַּהֲוָה כָּאֵיב לֵיהּ מִידֵּי, וּסְלֵיק וְאַיְיתִי לֵיהּ סַמָּא חֲרִיפָא, וְאַחְוְורֵיהּ לְבִישְׂרֵיהּ; דִּצְרִיךְ לְאוֹתֹבֵי לֵיהּ סַמָּא לְאַנְקוֹטֵיהּ גַּוְונָא דְּבִישְׂרֵיהּ.

שֶׁבֶת – דְּהַדְּקֵיהּ בְּאִינְדְּרוֹנָא, וּבַטְּלֵיהּ. בּוֹשֶׁת – דְּרַק לֵיהּ בְּאַפֵּיהּ.

שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. וְאִם תֹּאמַר: לָקְתָה מִדַּת הַדִּין; דְּכִי מִיתְּפַח הַאי גַּבְרָא, לָאו אַגְרָא דְּשׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין הוּא שָׁקֵיל, אֶלָּא דָּלֵי דַּוְולָא וְשָׁקֵיל אַגְרָא; אִי נָמֵי אָזֵיל בִּשְׁלִיח[וּתָא] וְשָׁקֵיל אַגְרָא!

מִדַּת הַדִּין לֹא לָקְתָה, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ.

אָמַר רָבָא: קִטַּע אֶת יָדוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי רַגְלוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַפֶּתַח.

סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַטְחִינוֹ בְּרֵיחַיִם. חֵירְשׁוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כוּלּוֹ.

בָּעֵי רָבָא: קִטַּע אֶת יָדוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ, סִימֵּא אֶת עֵינוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ – וּלְבַסּוֹף חֵירְשׁוֹ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא אֲמָדוּהוּ – בְּחַד אוּמְדָּנָא סַגִּי לֵיהּ, וְיָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי? אוֹ דִלְמָא, חֲדָא חֲדָא אָמְדִינַן וְיָהֲבִינַן לֵיהּ –

נָפְקָא מִינֵּיהּ דְּבָעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ צַעַר וּבוֹשֶׁת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא; נְהִי דְּנֶזֶק וְרִיפּוּי וְשֶׁבֶת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ – דְּכֵיוָן דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ, כְּמַאן דְּקַטְלֵיהּ דָּמֵי, וְהָא יְהַיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ; צַעַר וּבוֹשֶׁת מִיהַת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא יָהֵיב, דְּהָא הֲוָה לֵיהּ צַעַר וּבוֹשֶׁת?

וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דְּלֹא אֲמָדוּהוּ, קָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; אֲמָדוּהוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דַּאֲמָדוּהוּ – חֲדָא חֲדָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא שַׁלֵּים – יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ? תֵּיקוּ.

בָּעֵי רַבָּה: שֶׁבֶת הַפּוֹחַתְתּוֹ בְּדָמִים, מַהוּ? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה יָדוֹ, וְסוֹפָהּ לַחֲזוֹר; מַאי? כֵּיוָן דְּסוֹפָהּ לַחֲזוֹר – לָא יָהֵיב לֵיהּ וְלָא מִידֵּי; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת אַפְחֲתֵיהּ?

תָּא שְׁמַע: הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה, וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים –