בבא מציעא ק״ה

תְּרֵי עִיסְקֵי וְחַד שְׁטָרָא – פְּסֵידָא דְּלֹוֶה.

וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּקַבֵּיל עִיסְקָא מִן חַבְרֵיהּ וּפְסֵיד, טְרַח וּמַלְּיֵיהּ וְלָא אוֹדְעֵיהּ, לָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: דְּרִי מֵהַיְאךְ פְּסֵידָא בַּהֲדַאי. מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי טְרַחְתְּ (לְמַלָּיוֹתֵיהּ) [וּמַלֵּיתֵיהּ] – כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיקְרוֹ לָךְ ״מַפְסֵיד עִיסְקֵי״.

וְאָמַר רָבָא: הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּעָבְדִי עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וּרְוַוח, וַאֲמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: תָּא לִיפְלוֹג, אִי אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: נַרְוַוח טְפֵי – דִּינָא הוּא דִּמְעַכֵּב. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי פַּלְגָא דְּרַוְוחָא – אָמַר לֵיהּ: רַוְוחָא – לְקַרְנָא מִשְׁתַּעְבֵּד.

וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי פַּלְגָא רַוְוחָא וּפַלְגָא קַרְנָא – אָמַר לֵיהּ: עִיסְקָא לַהֲדָדֵי מְשׁוּעְבַּד. וְאִי אָמַר לֵיהּ: נִפְלוֹג רַוְוחָא וְנִפְלוֹג קַרְנָא, וְאִי מָטֵי לָךְ פְּסֵידָא דָּרֵינָא בַּהֲדָךְ – אָמַר לֵיהּ: לָא מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף.

מַתְנִי׳ הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ: מָה אִיכְפַּת לְךָ? הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת חֲכִירָךְ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה וּמַעֲלֵת לְפָנַי עֲשָׂבִים.

גְּמָ׳ אִי אָמַר לֵיהּ: לְבָתַר הָכִי כָּרֵיבְנָא לַהּ – אָמַר לֵיהּ: חִטֵּי מְעַלְּיָיתָא בָּעֵינָא. וְאִי אָמַר לֵיהּ: זָבֵינְנָא לָךְ חִטֵּי מִשּׁוּקָא – אָמַר לֵיהּ: חִטֵּי דְּאַרְעַאי בָּעֵינָא. וְאִי אָמַר לֵיהּ מְנַכֵּישְׁנָא לָךְ שִׁיעוּר מְנָתָיךְ – אָמַר לֵיהּ: קָא מַנְסְבַתְּ שֵׁם רַע לְאַרְעַאי.

וְהָתְנַן: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלֵת לְפָנַי עֲשָׂבִים! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: בִּזְרָא דִּנְפַל – נְפַל.

מַתְנִי׳ הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי – חַיָּיב לִטַּפֵּל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַאי קִצְבָה בִּכְרִי? אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי – חַיָּיב לִטַּפֵּל בָּהּ. שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ: אֲנָא אֵוקֹים וְאֵנוּר וְאֶזְרַע וְאֶחְצוֹד וַאֲעַמַּר וְאֵדוּשׁ וְאֶידְרֵי וְאוֹקֵים כַּרְיָא קׇדָמָךְ, וְתֵיתֵי אַנְתְּ וְתִיטּוֹל פַּלְגָא, וַאֲנָא בְּעַמְלִי וּבְנַפְקוּת יְדַי פַּלְגָא.

וְכַמָּה כְּדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ כְּרִי? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּדֵי שֶׁתַּעֲמוֹד בּוֹ הָרַחַת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַחַת הַיּוֹצֵא מֵהַאי גִּיסָא לְהַאי גִּיסָא, מַאי?

תָּא שְׁמַע: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כֹּל שֶׁאֵין כּוֹנֵס שֶׁלּוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַחַמָּה. אִיתְּמַר: לֵוִי אָמַר שָׁלֹשׁ סְאִין, דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי סָאתַיִם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: סָאתַיִם שֶׁאָמְרוּ חוּץ מִן הַהוֹצָאָה.

תְּנַן הָתָם: פָּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.

מַאי פָּרִיצֵי זֵיתִים? אָמַר רַב הוּנָא: רִשְׁעֵי זֵיתִים. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּמַאי קְרָאָה – ״[וּבְנֵי] פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חֲזוֹן וְנִכְשָׁלוּ״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא – ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם״.

וְכַמָּה פָּרִיצֵי זֵיתִים? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אַרְבַּעַת קַבִּין לַקּוֹרָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: סָאתַיִם לַקּוֹרָה.

וְלָא פְּלִיגִי: הָא בְּאַתְרָא דִּמְעַיְּילִי כּוֹרָא בְּאוֹלָלָא, הָא בְּאַתְרָא דִּמְעַיְּילִי תְּלָתָא כּוֹרִין בְּאוֹלָלָא.

תָּנוּ רַבָּנַן:

עָלוּ בְּאִילָן שֶׁכּוֹחוֹ רַע, וּבְסוֹכָה שֶׁכּוֹחָהּ רַע – טָמֵא.

הֵיכִי דָּמֵי אִילָן שֶׁכּוֹחוֹ רַע? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵין בְּעִיקָּרוֹ לָחוֹק רוֹבַע. הֵיכִי דָּמֵי סוֹכָה שֶׁכּוֹחָהּ רַע? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל שֶׁנֶּחְבֵּאת בְּחֶזְיוֹנָהּ.

תְּנַן הָתָם: הַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס, עַל גַּבֵּי אֲבָנִים שֶׁיָּכוֹל לְהָסִיט, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכּוֹחָן רַע – טָמֵא.

הֵיכִי דָּמֵי אָדָם שֶׁכּוֹחוֹ רַע? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל שֶׁרוֹכְבוֹ וְאַרְכֻבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת. הֵיכִי דָּמֵי בְּהֵמָה שֶׁכּוֹחָהּ רַע? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁרוֹכְבָהּ [וּ]מְטִילָה גְּלָלִים.

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: לִתְפִלָּה וְלִתְפִילִּין אַרְבָּעָה קַבִּין.

לִתְפִלָּה מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: הַנּוֹשֵׂא מַשּׂאוֹי עַל כְּתֵיפוֹ וְהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּה, פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה קַבִּין – מַפְשִׁילָין לַאֲחוֹרָיו וּמִתְפַּלֵּל. אַרְבָּעָה קַבִּין – מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וּמִתְפַּלֵּל.

לִתְפִילִּין מַאי – הִיא דְּתַנְיָא: הָיָה נוֹשֵׂא מַשּׂאוֹי עַל רֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ, אִם הָיוּ תְּפִילִּין רוֹצְצוֹת – אָסוּר, וְאִם לָאו – מוּתָּר. בְּאֵיזוֹ מַשּׂאוֹי אָמְרוּ – בְּמַשּׂאוֹי שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין.

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: הַמּוֹצִיא זֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ וּתְפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יְסַלְּקֵם לִצְדָדִין, וְלֹא יִקְשְׁרֵם בְּמׇתְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹהֵג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן. אֲבָל קוֹשְׁרָם עַל זְרוֹעוֹ בִּמְקוֹם תְּפִילִּין.

מִשּׁוּם רַבִּי שֵׁילָא אָמְרוּ: אֲפִילּוּ מִטְפַּחַת שֶׁלָּהֶן אָסוּר לְהַנִּיחַ עַל הָרֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִילִּין. וְכַמָּה? אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ רִבְעָא דְּרִבְעָא דְּפוּמְבְּדִיתָא.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַאי קִצְבָה בִּכְרִי? אֶלָּא: אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי נְפִילָה. וְכַמָּה כְּדֵי נְפִילָה? רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבַּעה סְאִין לְכוֹר. רַבִּי אַמֵּי דִּילֵיהּ אָמַר: שְׁמוֹנַת סְאִין לְכוֹר. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא לְרַב חָמָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אַסְבְּרַהּ לָךְ, בִּשְׁנֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה שַׁמִּינָא אַרְעָא, בִּשְׁנֵי דְּרַבִּי אַמֵּי הֲוָה כְּחִישָׁא אַרְעָא.

תְּנַן הָתָם: הָרוּחַ שֶׁפִּיזְּרָה אֶת הָעוֹמָרִין, אוֹמְדִים אוֹתָהּ כַּמָּה לֶקֶט רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לַעֲנִיִּים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן לַעֲנִיִּים כְּדֵי נְפִילָה.

וְכַמָּה כְּדֵי נְפִילָה? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבַּעַת קַבִּין לְכוֹר. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: לְכוֹר זֶרַע, אוֹ לְכוֹר תְּבוּאָה? לְמַפּוֹלֶת יָד, אוֹ לְמַפּוֹלֶת שְׁווֹרִים?

תָּא שְׁמַע, דְּכִי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי אֲבוּהּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבַּעַת קַבִּין לְכוֹר זֶרַע. וַעֲדַיִין תִּבְּעֵי לָךְ: לְמַפּוֹלֶת יָד אוֹ לְמַפּוֹלֶת שְׁווֹרִים? תֵּיקוּ.

מַתְנִי׳ הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב, אוֹ נִשְׁדְּפָה. אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא – מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. אִם אֵינָהּ מַכַּת מְדִינָה – אֵין מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם קִיבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְּמָעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ.

גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי מַכַּת מְדִינָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן דְּאִישְׁתְּדוּף רוּבָּא דְבָאגָא. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ אַרְבַּע שָׂדוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

אָמַר עוּלָּא, בָּעוּ בְּמַעְרְבָא: נִשְׁדַּף תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ, מַאי? נִשְׁתַּיֵּיר תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ, מַהוּ? אִפְּסִיקא בְּיָרָא, מַאי? אַסְפַּסְתָּא,