בבא מציעא ע״ג

בִּרְשׁוּת מוֹכֵר – מוּתָּר, בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ – אָסוּר.

הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: תְּנֵם לִי וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ פֵּירוֹת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מוּתָּר, וְאִם לָאו – אָסוּר. וְהַחַמָּרִין מַעֲלִים בִּמְקוֹם הַיּוֹקֶר כְּבִמְקוֹם הַזּוֹל, וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין.

מַאי טַעְמָא? רַב פָּפָּא אָמַר: נִיחָא לְהוּ דִּמְגַלּוּ לְהוּ תַּרְעָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: נִיחָא לְהוּ דְּמוֹזְלִי גַּבַּיְיהוּ.

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ תַּגָּרָא חַדְתָּא.

בְּסוּרָא אָזְלִי אַרְבָּעָה אַרְבְּעָה, בְּכַפְרִי אָזְלָן שִׁיתָּא שִׁיתָּא. יָהֵיב רַב זוּזֵי לְחַמָּרֵי וּ[מְ]קַבֵּיל עֲלֵיהּ אוּנְסָא דְאוֹרְחָא, וְשָׁקֵיל מִינַּיְיהוּ חַמְשָׁה. וְנִשְׁקוֹל שִׁיתָּא! אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: מַהוּ לַעֲשׂוֹת בִּגְרוּטָאוֹת כֵּן? אֲמַר לֵיהּ: בִּיקֵּשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּכְלֵי פִשְׁתָּן, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּיקֵּשׁ רַבִּי לַעֲשׂוֹת בִּגְרוּטָאוֹת כֵּן, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי.

פַּרְדֵּיסָא, רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. רַב אָסַר, כֵּיוָן דִּלְקַמֵּיהּ שָׁוְיָא טְפֵי – מִתְחֲזֵי כִּי אֲגַר נְטַר לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי, כֵּיוָן דְּהָוֵי בֵּיהּ תִּיוְהָא – לָא מִיחֲזֵי כִּי אֲגַר נְטַר לֵיהּ.

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וּמוֹדֵי רַב בְּתוֹרֵי דִּנְפִישׁ פְּסֵידַיְיהוּ.

אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דְּשָׁבְשִׁי שִׁבְשָׁא, הֲפוֹכוּ בְּאַרְעָא, כִּי הֵיכִי דִּקְנֵי לְכוּ גּוּפָא דְאַרְעָא, וְאִי לָא – הָוְיָא לְכוּ כְּהַלְוָאָה וְאָסוּר.

אֲמַר לְהוּ רָבָא לְהָנְהוּ דִּמְנַטְּרִי בָּאגֵי: פּוּקוּ הֲפוֹכוּ בְּבֵי דָרֵי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּשְׁתַּלַּם שְׂכִירוּת דִּידְכוּ עַד הַהִיא שַׁעְתָּא, דִּשְׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בַּסּוֹף, וְהַהִיא שַׁעְתָּא אוֹזוֹלֵי דְּקָא מוֹזְלִי גַּבַּיְיכוּ.

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: קָא אָכֵיל מָר רִבִּית, דְּכוּלֵּי עָלְמָא שָׁקְלִי אַרְבְּעָה וּמְסַלְּקִי לְאָרִיסָא בְּנִיסָן, מָר נָטַר לְהוּ עַד אִיָּיר וְשָׁקֵיל שִׁיתָּא!

אֲמַר לְהוּ: אַתּוּן קָא עָבְדִיתוּן שֶׁלֹּא כַּדִּין, אַרְעָא לְאָרִיס מִשְׁתַּעְבַּד – אִי אַתּוּן מְסַלְּקִיתוּ לְהוּ בְּנִיסָן, מַפְסֵידְתּוּ לְהוּ בְּכַמָּה. אֲנָא נָטַרְנָא לְהוּ עַד אִיָּיר, וּמַרְוַוחְנָא לְהוּ בְּכַמָּה.

רַב מָרִי בַּר רָחֵל מַשְׁכֵּן לֵיהּ הָהוּא גּוֹי בֵּיתָא. הֲדַר זַבְּנֵהּ לְרָבָא. נְטַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שְׁקַל אֲגַר בֵּיתָא אַמְטִי לֵיהּ לְרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: הַאי דְּלָא אַמְטַאי לְמָר אֲגַר בֵּיתָא עַד הָאִידָּנָא, דִּסְתַם מַשְׁכַּנְתָּא שַׁתָּא, אִי בָּעֵי גּוֹי לְסַלֹּקֵי לָא הֲוָה מָצֵי מְסַלֵּק לִי, הַשְׁתָּא לִשְׁקוֹל מָר אֲגַר בֵּיתָא.

אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דַּהֲוָה מְמוּשְׁכַּן לֵיהּ לְמָר, לָא הֲוָה זָבֵינְנָא לֵיהּ. הַשְׁתָּא כְּדִינֵיהֶם עָבֵידְנָא לָךְ, כׇּל אֵימַת דְּלָא מְסַלְּקִי בְּזוּזֵי לָא שָׁקֵיל אֲגַר בֵּיתָא. אֲנָא נָמֵי לָא שָׁקֵילְנָא מִינָּךְ אֲגַר בֵּיתָא עַד דִּמְסַלֵּקְנָא לָךְ בְּזוּזֵי.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: חֲזִי מָר רַבָּנַן דְּקָא אָכְלִי רִבִּיתָא, דְּיָהֲבִי זוּזֵי אַחַמְרָא בְּתִשְׁרִי וּמְבַחֲרִי לֵהּ בְּטֵבֵת!

אֲמַר לֵיהּ: אִינְהוּ נָמֵי אַחַמְרָא קָא יָהֲבִי, אַחַלָּא לָא קָא יָהֲבִי – מֵעִיקָּרָא דְּחַמְרָא חַמְרָא, דְּחַלָּא חַלָּא, הָהִיא שַׁעְתָּא הוּא דְּקָמְבַחֲרִי.

רָבִינָא הֲוָה יָהֵיב זוּזֵי לִבְנֵי אַקְרָא דְּשַׁנְווֹתָא וְשָׁפְכִי לֵיהּ טְפֵי כּוּפִיתָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: מִי שְׁרֵי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַחוֹלֵי הוּא דְּקָא מָחֲלִי גַּבָּךְ.

אֲמַר לֵיהּ: הָא אַרְעָא לָאו דִּידְהוּ הִיא! אֲמַר לֵיהּ: אַרְעָא לְטַסְקָא מְשַׁעְבְּדָא. וּמַלְכָּא אָמַר: מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא – לֵיכוֹל אַרְעָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: חֲזִי מָר הָנֵי רַבָּנַן דְּיָהֲבִי זוּזֵי אַכְּרָגָא דְּאִינָשֵׁי וּמְשַׁעְבְּדִי בְּהוּ טְפֵי! אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא אִיכּוֹ שְׁכֵיבִי לָא אֲמַרִי לְכוּ הָא מִילְּתָא. הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מוּהְרְקַיְיהוּ דְּהָנֵי בְּטֻפְסָא דְמַלְכָּא מַנַּח, וּמַלְכָּא אָמַר: מַאן דְּלָא יָהֵיב כְּרָגָא לִשְׁתַּעְבַּיד לְמַאן דְּיָהֵיב כְּרָגָא!

רַב סְעוּרָם אֲחוּהּ דְּרָבָא הֲוָה תָּקֵיף אִינָשֵׁי דְּלָא מְעַלּוּ וּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּגוּהַרְקָא דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: שַׁפִּיר קָא עָבְדַתְּ, דִּתְנֵינָא: רְאִית[וֹ] שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מִנַּיִן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ וּבְאַחֵיכֶם״. יָכוֹל אֲפִילּוּ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו וְגוֹ׳״.

אָמַר רַב חָמָא: הַאי מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְחַבְרֵיהּ לְמִיזְבַּן לֵיהּ חַמְרָא וּפְשַׁע וְלָא זְבַין לֵיהּ – מְשַׁלֵּם לֵיהּ כִּדְקָא אָזֵיל אַפַּרְווֹתָא דְזוּלְשְׁפָט.

אָמַר אַמֵּימָר אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר: כִּי קָאָמַר רַב חָמָא, הָנֵי מִילֵּי בְּ״יַיִן״ סְתָם, אֲבָל בְּ״יַיִן זֶה״ – לָא, מִי יֵימַר דִּמְזַבְּנִי לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ?

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ ״יַיִן״ סְתָם נָמֵי לָא, מַאי טַעְמָא – אַסְמַכְתָּא הִיא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.

וּלְרַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: ״אִם אוֹבֵיר וְלָא אֶעֱבֵיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא״, הָתָם בְּיָדוֹ,